העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא פח · פירוש כט
הא דאתני ממעשיו. וכ"ה בכת"י. בגמ' אית' הא דאהני מעשיו הא דלא אהני מעשיו וע' פרש"י ותו'. ורבינו גריס ממעשיו. ועי' בש"ש פירושו. והנראה לי דה"פ שנהנה גופו מלשה"ר שדיבר מש"ה נענש בגוף ונלקה בצרעת. וכענין הכתוב בקהלת אל תתן את פיך לחטיא בשרך וגו'. ומפרש במדרש בלה"ר שהוא מחטיא את הגוף ומהנהו מאיסור. ומש"ה וחבל את מעשי ידיך שמלקה גידין ועצמות שבגוף בצרעת. משא"כ כשלא נהנה מלה"ר אין העונש חמור ומעיל מכפר. ורבי' לטעמיה שכת' בסי' כ"ח דלשה"ר דרכילות חמור מסתם לשה"ר ולא כהרמב"ם ז"ל. וכתבתי שם אות ג' בשם הרדב"ז טעמו של הרמב"ם משום דהולך רכיל להנאתו קא עביד ורבינו ס"ל להיפך. דמשום דנהנה מזה הוא חמור ואין המעיל מכפר. ולא תקשה א"כ מרים שלא נהנתה מאומה ואמאי לא כיפר המעיל. הא ל"ק דשאני מרים דחרון אף ה' פקד עונה תיכף שנואלה עד שלא הספיק המעיל לכפר. שעדיין לא שמש אהרן מאז דיברו במשה עד שגער בהם ה' פתאום. אבל כל המדברים לשה"ר נפקדים אח"ז בעונש הראוי ועד כה המעיל מכפר אם לא נהנו. וכיב"ז איתא בשבועות ד' י"ג כרת דיומא היכי משכחת לרבי. ומשני דמשכחת דאכיל אומצא וחנקיה ומית. ולא הספיק היום לכפר. ועפ"י גירסת רבינו כאן נשתנה נוסחא להלן דרמי לשה"ר אלשה"ר ואיתא לפנינו בדברי רבינו. ואב"ע הא דאהני מעשה הא דלא אהע מעשה. פי' דקטרת מכפר על לשה"ר. שהרע לחבירו במה שדיבר. והמעיל מכפר על חטא קל שלא הועיל בדיבורו. אבל בגמ' ליתא כ"ז. שהרי כבר חלקו בין אהני מעשיו ללא אהני מעשיו משא"כ לנו' רבינו כאן הא דאהני ממעשיו כו' אתי שפיר האי אב"א. מיהו בכתב יד ליתא האי אב"א: