אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא פח · פירוש כא

פירוש כ

אמרי קשין מכסכסן דחייף כו'. האריך בזה רבינו משום דעיקר משמעות שם כסכוס הוא כפי' רש"י בסוגין בהא דאמר רבא כל כבוס דלית ליה כסכוס לאו כבוס הוא. ושרש"י משפשף צד זה על צד זה. וע' שבת ד' ק"מ לכסכוסי כיתניתא ועוד הרבה. וכמבואר בערוך ערך כסכס. ומש"ה לפרש"י דפירש גם בזה הענין הכי. א"כ לא שייך בקשין אלא כבוס. וגריס להלן שיכשוך אין אבל כבוס לא אי ברכין כו' אי בקשין כו'. וכן בהא דדרש רבא שכשוך אין כבוס לא. והכי נוסחת הרי"ף והרא"ש ס"פ תולין ומש"ה לא נצרכא להוכיח כמו רבינו דגם בקשין אסור. דפשיטא סתם כבוס שייך אף בקשין. והכי פסק הרמב"ם הל' שבת פ' כ"ב דבין מנעל בין סנדל אסור לכבס. וסנדל ודאי קשה. וכן כתב הלח"מ פ"ח מהל' מעשה הקרבנות. אבל רבינו גריס בכל הסוגיא כסכוסי לא. ומש"ה קשה ליה היאך שייך בקשין כסכוס ומפרש דלענין כבוס בשבת אין הפי' כמו בכ"מ. אלא דחייף מיחף ואריך מירך. פי' מרכך. או הנוסחא בדברי רבינו אדיך פי' מלשון דכא. שמדחיק את העור ומוציא את הבלוע בו. והוי כמו כסכוס. ואם כן גם לקמן נגרוס בלשון רבינו ושרי למידכינהו בעי מיחפייהו ומדכינהו ובשבת אסור למחפייהו ולמידכינהו. [ובכתב יד איתא אדריך להו מדריך במיא ופירושו שהוא דורך ברגליו על העור. מיהו להלן איתא בכת"י גם כן לשון שרי למחפייהו ושרי למדכייהו. משמע דצ"ל דאדך להו מידך]. ומשום הכי נצרך רבינו להוכיח דמכל מקום אסור גם בקשין כמבואר להלן באריכות. ונמצא דלא נחלקו רבינו ורי"ף בדינא אלא בנוסחא. אבל לכולי עלמא אסור בקשין גם כן. והטור או"ח סי' ש"ב כתב דאסור לכבס עורות. והכוונה סתם אפי' קשין וכמש"כ. הן אמת דפרש"י ור"ן בשבת פ' נוטל משמע דגם לפי המסקנא קשין מותר והא דאוקי רבא אמורא עליה ודרש שכשוך מותר כבוס אסור. היינו ברכין שיש בהם כסכוס ומתניתין דהיתה של עור נותן עלי' מים ברכין מיירי וכ"כ המאירי. אבל הרי"ף ורמב"ם ורא"ש וטור שלא הביאו סוגי' דזבחים כלל דיש חילוק בין רכין לקשין וסתמו דכבוס אסור. מבואר דס"ל דלהמסקנא אף בקשין אסור. וכולהו בתר רישא אזיל הוא רבינו שפירש דגם בקשין אסור. ולא כהב"י וש"ע סי' ש"ב ס"ט ושארי אחרונים שסתמו כפירש"י בהחלט שאינו אסור אלא בשפשוף צדו זה על צדו זה. וממילא בקשין שא"א לעשות כן אין בהם איסור כבוס בשבת כלל. ולא עמדו ע"ד רבינו ולדקדק בלשון הראשונים ז"ל שבאו אחריו. מיהו בזה פליג רבינו עם הרי"ף והרמב"ם דרבינו דגריס להלן בהא דדרש רבא שכשוכי אין כסכוסי לא. מש"ה לא אסר אלא באופן דדמי לכסכוס דהיינו דחייף ומירך. אבל להרי"ף ורמב"ם דגרסי כבוס אסור. וסתם כבוס היינו שמכבס הטינוף בידים. לא שרו אלא בשריה בלי פעולת הידים. וע"ע באות הסמוך דרבינו והרמב"ם לטעמייהו קיימי:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה