אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא פז · פירוש ב

פירוש א

מי אמרינן בהכרת פנים תלא רחמנא כו' או דילמא כיון דעל כו'. בגמרא אי' ארשב"ל פדחת פוטרת בכ"מ חוץ מן הנחלה מ"ט יכיר אמר רחמנא ורי"א אפי' לנחלה מבואר טעמא דר"ל משום דפדחת אינו בר הכרה. ואע"ג דהוי לידה לא מהני לבכורה. ור"י ס"ל דהוי הכרה כמש"כ התו' ד"ה מ"ט כו' ואפי' ר"י לא פליג אלא משום דפדחת נמי הוי הכרה. ובזה שקיל וטרי כל הסוגיא אי פדחת הוי הכרה. וא"כ דברי רבינו שכ' חלקי הספק אי מהני הכ"פ לנחלה או לא אינו מדוקדק. ונ' דנוסחת רבינו בדר"י מ"ט יכיר אמר רחמנא. ורשב"ל לא פירש טעמו כלל. ואפשר דמודה דפדחת הוי הכרת פנים. ומכ"מ אינו פוטר מן הנחלה דס"ל דלא מהני הכ"פ אלא לענין שיצא הפדחת בחיי האב ואח"כ מת האב ויצא כולו בזה מהני שנוטל פי שנים כמש"כ הרמב"ם ה"נ פ"ב ה"ב. אבל לפטור הבא אחריו שיצא כולו לא עדיף הכ"פ דקמא כמו השני שיצא כולו. ור"י ס"ל דיכיר א"ר ומהני לכ"ד. ושקיל וטרי הש"ס בעיקר הענין אי פדחת הוי הכרה. והיינו שהביא רבינו בל' השאלה אי מהני הכרת פנים בזה. וראיה לשיטת רבינו מדתני' בספרי פ' תצא לא יוכל לבכר את בן האהובה. כיון שיצא ראשו ורובו בחיים פטר את הבא אחריו מה"ב [ופי' דדייק את מיותר או דלכתוב לא יוכל לבכר על פני בן השנואה ותו לא. אלא פי' את כמו עם ור"ל דמי שנולד עם הבן. והבן יצא לפניו פטר את השני מה"ב וכיון שנקרא בן לא יוכל לבכר את הבא אחריו. ואימתי נקרא בן משיצא ראשו או רובו]. והנה ק' מאי בעינן דרשה לזה פשיטא דראשו ורובו הרי הוא כילוד. אלא צ"ל דס"ד דהבא אחריו בשלימות אלים מהקודמו והוא ראשית אונו. וזהו סברא דרשב"ל דראשו מיהא בעינן וכדתניא בספרי. ור"י ס"ל דיכיר מהני לכ"ד וההיא דספרי קמ"ל דרובו מהני אע"ג שאין כאן הכרה. ובביאור הספרי בס"ד כתבתי עוד בבאור סוגיא זו. ואכ"מ:

ההוא דנפק כוליה בחד זימנא הוי בכור. כ"ה בכת"י:

דאילו טבח כו' עד סוף אין מקומה בזה הפרשה: וכן בכת"י ליתא כאן אלא בפ' בהעלותך. ושם פרשנוה:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה