העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא פה · פירוש א
ובאורתא דשבעה נגהי תמניא איברי לה עלמא. בעל ש"ש הגיה אי ברי לה עלמא. וכוון למ"ש בפ' מפנין לחיה שלשים לטבילה מפני הצינה. ולהכי קאמר אי היא בריאה ואינה חוששת לצינה טבלה כו'. ויש לפרש עוד דטעמא קאמר דלידה חולי הוא כימי נדתה וכמש"כ הרמב"ן ז"ל וחולשת לידת זכר פחות מלידת נקיבה וכדאיתא בנדה ל"א א'. והיינו דקאמר דאחר שבעה איברי לה עלמא יוצאה מחולשתה ולהכי טבלא כו'. ואע"ג דבנדה ס"פ המפלת יהיב ר"ש טעמא דהאי קרא משום שמתחרטת על שבועתה לשבעה. ר"ש לטעמיה דקאמר שנשבעת שלא תיזקק לבעלה כו' ע"ש. ואין חכמים מודים לו כדאיתא שבועות ד' ח' א' ואימא יולדת לכל חטאתם ולא לכל טומאתם ולר"ש דקאמר יולדת נמי חוטאת היא מא"ל כו'. ודע דמדכתב רבינו בסמוך ובסי' דלהלן דין דם טהור למדו דס"ל דדם טהור נוהג בזה"ז והרי"ף בה' נדה חולק ע"ז וס"ל דחומרא דר"ז שייך גם בזה. וע' בבעלי הנפש שער הפרישה ובש"ש ובר"ן חי' נדה פ' תנוקת:
והלכה כדבריו ואמר כו'. בכת"י איתא ואף ע"ג דגרסינן אין למדים הל' מפי תלמוד. הכא איתמר דאמר ר"י כו':