אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא פד · פירוש ו

פירוש ה

דאמר ר"פ הני כו'. לא הביא רבינו ראיה מעיקר מימרא דרב הונא שאמר כל בריה שאין בו עצם אינו מתקיים י"ב חודש. ומינה גמר ר"פ ש"מ הני תמרי דכדא כו'. וא"כ מוכח דר"ה ג"כ כשמואל ס"ל וכפרש"י בד"ה כל בריה ונ"מ כדמפרש ר"פ. הרי דס"ל לרש"י דר"ה לא בא אלא לאשמועינן כשמואל. אבל רש"י לטעמי' שפי' הני תמרי דכדא שהתליעו. והנה הרשב"א בתה"ב ובחידושיו כתב דרש"י פי' הכי משום דסתם פירות שריין למיכל דלא חיישינן שמא התליעו. והקשה ע"ז ע"ש. ולי נראה דרש"י ודאי מודה דחיישינן לפירות שדרכן להתליע שמא התליעו שהרי להלן בד' ס"ז א' גבי שיכרא פרש"י של תמרים ומצויין בהם תולעים. הרי דמשום מצוי אפי' סתם אסור. והא שפי' רש"י בהא דתמרי דכדא שהתליעו. היינו משום דס"ל לרש"י דהא דאמר ר"ה כל ברי' שאין בו עצם אינו מתקיים יב"ח. היינו שאינו חי לאחר י"ב חודש אבל מכ"מ אסור לאוכלו מת. וא"כ היאך אמר ר"פ ש"מ הני תמרי דכדא בתר תריסר ירחי שתא שריין אמאי שריין לאחר י"ב חודש. אלא ע"כ מיירי ר"פ בתמרים שאין סתמן מתולעים חלא שרואה הפרי והתולעת שבו שהוא חי ומש"ה שרי לאכלו כשלא פירש. ודקדוק רש"י שהתליעו היינו שאנו רואים התולע כשהוא חי. והכי דקדק רש"י בד"ה לבתר כו'. לא הוי חיי עד השתא. וכ"כ בשאילת שלום. ולפי זה דאסור לאכול התולע גם לאחר י"ב חודש אין נ"מ מעיקר מימרא דר"ה אלא לכדר"פ. דלגוף התולע אין נ"מ. ואע"ג דמכ"מ נ"מ לענין שבת וכדאי' בירו' ריש מס' שבת חזקיה א' ההורג כינה בשבת כהורג גמל [ולא בעינן שיהא פו"ר] שמואל מקטע ידה ורגלה כו'. [דבעינן שיהא פו"ר]. ארשב"ח ולא מחלזון שמענו. [דפשיטא שחייבין עליו משום נטילת נשמה כדאיתא בירו' פ' כ"ג הצד חלזון ופוצעו אית תנויי תני חייב שתים כו' מ"ד שתים א' משום נ"נ כו' ומ"ד אחת היידא משום נ"נ וידוע דחלזון אינו פו"ר כדאיתא בסנהדרין ד' צ"א היום אין בו אפי' חלזון א' (כן גירסת הערוך) למחר ירדו גשמים ונתמלא כולו חלזונות. ודמהו שם לעכבר הנוצר מאדמה] ומשני שאני חלזון שיש לו גידים ועצמות [וודאי הכי הוא כדאיתא במנחות ד' מ"ד שדומה לדג]. ולא כן תני כ"ד שאין לו גו"ע אינו חי יותר מששה חדשים. [וא"כ יש נ"מ בחיות להכי אין ללמוד כינה מחלזון. והקה"ע טעה הרבה כאן]. וא"כ לכאורה י"ל דר"ה אשמעינן דאין חייבין על ברי' זו בשבת משום שחיותה מועט. אבל הא ל"ק. דודאי בריות שפו"ר חייבים אפי' אין להם גו"ע ואינן מתקיים י"ב חודש. והירו' לאקאמר נ"מ בזה שחיותה מועט. אלא בבריה שאינו פו"ר. ורב הונא אמר סתם. אלא ע"כ לאיסור אכילה קאמר. אבל כ"ז אינו אלא לדעת רש"י דאחר י"ב חודש אסור התולע עצמו. וא"כ ע"כ ר"ה להא דר"פ קאמר וכשמואל. אבל הרשב"א וש"פ הסכימו למש"כ הראב"ד דאחר אותו זמן נעשה כעפרא בעלמא ושריא אפי' גוף התולע. א"כ י"ל דר"ה לא ס"ל כשמואל. והיא גופא קמ"ל דמותר לאכול גוף התולע לאחר י"ב חודש. אלא ר"פ דמיירי בתמרי ס"ל כשמואל והכי נראה דעת רבינו שלא הביא אלא דר"פ ולא דרב הונא. ומכ"מ אין הכרעה ברורה דרבינו כהרשב"א ס"ל. די"ל משום דר"פ בתרא ומכריע פסק הלכה מש"ה נקטיה:

והנה הפוסקים קיימו פסק רבינו. ולא כר"ת שלא פסק כשמואל. מיהו הקשו התוס' פסחים ד' קט"ו ב' לפי' ר"ח דקפא שבחזרת הוא תולעת והיאך אוכלו. וגם בתוספתא תניא דקפא שבירק שרי. וע"כ משום דלא פירש ואע"ג שגדל במחובר. איברא לשיטת רש"י ותו' חולין ד' ס"ז דאפי' לשמואל לא אסור אלא כשהתחיל לרחוש ניחא. די"ל דקים להו דתולעת שבחזרת יושב במקום דחוק שאינו זז ממקומו. עוד ראיתי בעיטור חלק הכשר הבשר שכ' בזה"ל ומסתבר שנגמר התולעת שיש בו כח לשרוץ עה"א. אבל לא נגמר מותר והיינו קופא שבירקות דגרסינן בתרומות (ר"ל בתוספתא דתרומו') האוכל תולע' שבעיקרי זתים וקופא שבירקו'. [פטור כצ"ל] וגרסי' בפסחים אי מרור צריכין לשקועי משום קופא עכ"ל. מיהו הרשב"א עצמו ס"ל דאפי' לא נגמר אסור כמבואר בתשו' הרשב"א הובא בהגהת רמ"א סי' פ"ד ס"ו דאפי' מקום הרקום אסור. וצ"ל דבתוספתא לא גריס הכי. וקפא דפסחים מפרש ארס כפרשב"ם. או כישוב תו' פסחים שם משום שאינו מצוי כ"כ. והמנהג לאכול קטניות מתולעים לאחר י"ב חודש בלא בדיקה כדעת הש"ע. וממ"נ לא עבדי איסורא דלפי' הרשב"א ור"ן ורא"ש דתמרי דכדא שצריכים בדיקה ע"כ צ"ל כהראב"ד וכנ"ל. ולפרש"י ותו' דמפרשי שהתליעו. ופי' שרואים התולע חי אבל כ"ז שאין רואים חי אסור אפי' אחר י"ב חודש. דגוף התולע לעולם אסור. מכ"מ הרי ברור שאין התולעת מצוי כלל בעיניה דליחוש ליה אלא מקום שנרקם התולע ולפרש"י ותו' אפי' התליעו במחובר בעינן ריחש בתוכו דוקא. וא"כ מקום שנרקם מותר. ולא כהגהת רמ"א שם שהוא מדעת הרשב"א ז"ל ע"ש. וא"כ מנהג ישראל תורה היא בלא פקפוק:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה