אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא פד · פירוש ב

פירוש א

כגון בשרא וכוורי דאתליעו שריין כדאמר רבינא כו' כה"ע עד אבל בשר ודגים כי גדלי התירא הוא. לשון זה אי' גם בה"ג אלא יש שם חסרון דפוס ע"ש. והנה בגמרא הכי איתא דרני דבשרא אסירי דכוורי שריין. א"ל רבינא לאימיה אבלע לי כו' וכה"ע עד אבל דגים באסיפה בעלמא משתרי והני כי גבלן בהתירא קא גבלן. וכ"ה ברי"ף. ומוכח דרבינא קאי על הא דכוורי. והכל מיירי בתולעים הגדלים בחיי הבהמה והדג. וכפרש"י שם ד"ה בשחיטה משתריא ואלו שגדלו בתוכה עד שלא נשחטה כו'. אבל תולעים שנולדו בבשר אחר שחיטת הבהמה ודאי מותר. וזהו דעת הפוסקים. אבל לפי נוס' רבינו ובה"ג דרבינא קאי על בשרא וחולק על סתמא דגמרא דקאמר דרני דבשרא אסירי. והוא אמר לאימיה אבלע לי ואיכול. ומקשי ליה מדתני' ואת נבלתם תשקצו לרבות דרנים שבבהמה כו' ומשני דהתם מיירי שנולד בחיי הבהמה. אבל סתמא דגמרא ס"ל דרשה זו אפי' בנולד בבשר הבהמה לאחר שחיטה. לפי שבשר בהמה אינו מותר אלא בשחיטה וכמש"כ הה"מ ה' מ"א פ"ב הל' י"ז. ואין לפרש לפי נוס' רבינו ובה"ג דסתמא דגמרא מיירי בנולד בבשרא בחיי הבהמה ורבינא מיירי בנולד לאחר שחיטה. שהרי אהא דלעיל מינה קאי רבינא. ולא נזכר עדיין בשר לאחר שחיטה והיאך קאמר סתם דא"ל רבינא לאימיה אבלע לי. אלא קאי אדלקמיה. וא"כ לפי' רבינו ובה"ג דרבינא מיירי בבשרא. מבואר דסתמא דגמרא אוסר אפי' הנולד בבשר לאחר שחיטה. וע"פ זה יש מקום ליישב פסק הרמב"ם שם דתולעים הנולדים מבשר בהמה אסירי ולא נמצא שורש לזה. [ומש"כ הה"מ דמפרש קוקיאני בכל התולעי' הנמצאים בדג מחיים. וע"כ הא דכוורי שריין בנולדים לאחר שנמלחו ודכוותיה בבשרא אסירי. לא נראה כלל. שהרי בפירוש כתב הרמב"ם תולעת הנמצא במעי הדגים כו' והיינו כפירוש הרי"ף וכל הפוסקים וכן הקשה הלח"מ ע"ש. ולא נזכר כלל בהלכה זו דין תולעת הנולד מחיים בבשר בהמה ודגים] אלא משום דס"ל להרמב"ם כפי' רבינו וה"ג דדרני דבשרא כו' בנולדים אחר מיתה. וכיון דלא נזכר בגמרא בדגים דין נולד מחיים. מש"ה לא כתב הרמב"ם כדרכו בקודש. ומ"מ לדינא יש לומר דבדגים אפי' נולד מחיים מותר. אלא שלא דברו מזה. ואולי ברור דא"א בשר הדגים לירקב מחיים שיתהוה מהרקבון תולעים כמו בבשר בהמה ולא נסתפק הש"ס בקוקיאני אלא בנמצא במעי הדג ונולד ממאכל הדג וזהו דבר שאפשר. עכ"פ מפרש הרמב"ם בנולד לאחר מיתה כרבינו ובה"ג. אלא שנחלק בפסק הלכה. דרבינו ובה"ג פסקו כרבינא. והרמב"ם פסק כסתמא דגמרא. ול"ש דרנים שבבהמה מחיים. ול"ש נולדי' לאחר מיתה אסור.

והוי להו כאמה"ח דהא לא מיתן בשחיטה דבהמה אבל בשר ודגים היתירא הוא כ"ה בכת"י:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה