אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא פא · פירוש ד

פירוש ג

רב אחא מהוצל כו'. עובדא זו אי' בגמרא בזה הלשון. רב אחא מהוצל הוה נדרא עלה דביתהו. אתא לקמי' דר"א. א"ל זיל האידנא ותא למחר. דרב לא מוקי אמורא עלי' מי"ט לחבריה משום שכרות. א"ל והאמר רב הלכה כר"א ומר הוא דקרמי בי' מיא. א"ל הא ל"ק הא ברביעית כו'. ולא נזכר דאתי לקמיה דר"א בי"ט. ולא מסיים בדברי ר"א ואנא נמי משכרנא. ויש בכ"ז נ"מ בפי' הסוגיא ולדינא. דלכאורה קשי' אמאי לא אקשי רב אחא דרב דלא אוקי אמורא עליו מיום טוב לחבריה אדרב שא' הלכה כר"א. ולכאור' דוחק לומר ששתה חי דלמאי עשה כן וי"ל עפ"י שהקשו התו' בד"ה אמר רב והאמר רב אכל תמרים אל יורה. ותירצו דהתם מדרבנן. וקשה א"כ מאי מקשה ר"א מהוצל נימא מדרבנן מיהא אסור. אבל כונת התו' דאע"ג דמה"ת לא אסור אלא ביין מכל מקום כל היכי דלא צייל דעתי' אסור מדרבנן להורות דלא ליטעי. וה"נ אמר רב אכל תמרים. פי' ונשתכר אל יורה. אע"ג דמה"ת אינו מוזהר עליה. וכזה יש לומר הא דרב לא מוקי אמורא עליו מיום טוב לחברו דרב מחמת שמחת יו"ט היה משתכר ביין מזוג. ומש"ה מדרבנן אסור. אבל רב אשי היה עובדא בחול. וח"ו לא היה משתכר בחול. אלא שתה יותר מרביעית כדי דליצל דעתא כי הא דאמר ר"נ עירובין ד' ס"ד א' אנא כמה דלא שתינא רביעתא דחמרא לא צייל דעתאי. ואי לא היה אסור מה"ת אמאי החמיר רב אשי בלא טעמא. אלא ודאי מן התורה אסור וליכא נ"מ. שהרי ר"נ אמר על הא דאמר שמואל שתה רביעית יין אל יורה דלא מעליא הא שמעתא דאנא כמה דלא שתינא כו'. ומאי מקשה הא שמואל מיירי במי שמשתכר ואין כחו יפה כר"נ. אלא שמואל אמר דאסור משמע מד"ת ואין נפקותא. והיינו דמקשה ר"א מהוצל לר"א. ושני ליה דיותר מרביעית עפ"י דין אסור. אבל הא דאכל תמרים אל יורה הוא מדרבנן ובמשתכר. אבל רבינו גריס דעובדא דר"א הי' ג"כ בי"ט. והיה משתכר ממש. כמו שאמר ואנא נמי משכרנא ומכ"מ מקשי לי' ר"א מהוצל וע"כ לית ליה סברא דמדרבנן מיהא אסור. והא שלא הקשה דרב אדרב. צ"ל ע"כ דרב שתה יין חי והיה בזה לרב שמחת יו"ט. וע' פסחים ד' ק"ח ב' שתאן חי ידי יין יצא ע"ש. אבל בהא דר"א ידע רב אחא דמזוג שתי. ולפי זה שאין נ"מ בין מה"ת לדרבנן א"כ ע"כ הא דאמר רב אכל תמרים אל יורה ע"פ ד"ת הוא. והיינו שהוכיח רבינו בסמוך דר"א מודה בשאר משכרים וכן נראה דעת התו' כתובות ד' י' ד"ה אמר רב דפסיל לעבודה מה"ת ומש"ה אל יורה מה"ת. ולכאורה צ"ע לנו' רבינו שאמר ר"א ואנא משכרנא. משמע דוקא משוכר אסור להורות. וכ"כ הרמב"ם ה' מעה"ק פ"א ה"ג ונשתבשה דעתו מעט אל יורה שנ' כו' וא"כ קשה הא דעירובין הנ"ל. מאי קאמר ר"נ לא מעליא הא שמעתא דאנא כו'. דילמא באמת ר"נ שאני אלא ודאי אין נ"מ וכמש"כ לעיל. וי"ל דרבינו גריס בעירובין אל יתפלל וכנו' הרמב"ם וש"ע. ובזה אין נ"מ דהטעם הוא משום דתפלה הוא עבודה. ועיין סי' קכ"ג אות ג':

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה