אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא פא · פירוש א

שאילתא פא

אם שתה רביעית לוג דברי ר' מאיר. כל זה ליתא לפנינו בת"כ ובגמרא. ובכת"י איתא ועל היין מגיתו דברי ר"מ. ומכל מקום נוסחא דילן בספרו ש"ר לאו דבר ריק הוא. והנה הא דגריס דברי ר"מ ודאי ניחא דסתמא דמתניתין דכריתו' פ"ג שתה רביעית יין כו' חייב אתיא כותיה. ומדתני סתם חייב ולא פי' חייב מיתה. ש"מ דבתרווייהו מיירי. משמע מלקות לחוד. ומשמע מיתה ג"כ. והכל בכלל חייב והיינו כר"מ דסתמא דמתניתין אליביה. ובכלל רביעית יין משמע מגיתו ולמלקות. ובן מ' יום למיתה ג"כ ומכ"מ דוקא אם שתה רביעית הלוג הרי כנוס' דילן בדברי רבינו שאין מוזהרים על היין מגיתו אלא ברביעי' אלא שקשה לכאורה מ"ש רביעית לוג הא יין משמע כ"ש. ומ"ש יין מגיתו לענין זה דניבעי רביעית. אבל באמת לא קשה מידי. דכבר תמה הרשב"א בתשובה סי' שס"ג והובא בכ"מ ריש ה' ביאת המקדש. היאך ס"ד לומר יין אפי' בכ"ש. הא אל תשת כתיב ושתיה ברביעית. ונדחק הרבה בזה ע"ש. אבל האמת הברור דכ"ש לאו פחות מרביעית קאמר. אלא יין מזוג ויש בו יין כ"ש שיעור מזיג' כל יין לפי מהותו שדרך להקרא יין. וסתם יין מזוג משמע כדתניא בספרי נשא ר"א הקפר אמר יין זה מזוג. ושמה הארכתי בס"ד. והוא שותה רביעית עם המים שיש בו. מיהו יין מגיתו אינו מקבל מזיגה להכי בעינן רביעית שלם. וכקושית הרשב"א. וכ"ת א"כ דשתיית רביעית קאי גם על אזהרה במאי תליא הנפקותא בין אזהרה למיתה. הא ל"ק דמדכתיב ושכר למדנו דלמיתה אינו חייב עד שישתה שעור יין שאפשר להשתכר בו. והיינו רביעית בן מ' יום והוא חי שאפשר להשתכר בו. ואע"ג שעתה שותהו מזוג. שאינו משתכר בשתיה זו מחמת שהוא מזוג מכ"מ שעור שכרות איכא כמו דמחייב ר"מ במפסיק בה. ור"א סובר שיהיה באופן שדרך ב"א להשתכר ממש. והיינו רביעית יין חי בפ"ע או יותר מרביעית דמשתכר אפי' מזוג כדאיתא התם ולהלן. והשתא מתפרש מתניתין כר' מאיר ורביעי' יין מזוג למלקות. וחי למיתה. מגיתו למלקות. ובן מ' יום למיתה:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה