אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא עז · פירוש יא

פירוש י

אילו היכא דאפייה עילויה ארעא. היינו לחמא דארעא שכתב רבינו להלן בפשיטות ובגמרא איתא כובא דארעא. וברי"ף טריתא דארעא והכל אחד. אמנם הפירוש בכ"ז לפי פירש"י לפנינו היינו שעושין מקום חלל בכירה ונותן בו קמח ומים כמו שעושין באלפס ולפי זה לא תליא במחלוקת דר' יוחנן ור"ל דמעשה אלפס דהדביק ולבסוף הרתיח. והכא מיירי אפילו הרתיח הכירה ואח"כ הדביק והרבותא בזה הוא מפני שאינו נילוש ובלילתה רכה מאד כמש"כ המג"א סי' קס"ח ס"ק מ'. ולפי זה שני איבעיות הן שכתב רבינו. והוסיף עוד בחלוט ואח"כ אפה כאשר יבואר באות הסמוך. אבל א"כ הוי ליה לרבינו להביא הספיקות כדרך שהביא הפשיטות. תחלה היכא דאפייה באלפס ואח"כ על ארעא וגם לפנינו איתא בדברי רבינו בסמוך והילכתא כר"י דאיתמר נמי כו'. אלמא חדא מילתא הוא. אלא שקרוב להגיה ואתמר וכ"ה בכת"י. ותו דלשון אפייה על ארעא לא מתפרש שפיר. אלא נראה דהני תרי מילי אפייה על ארעא א"נ באלפס חדא ספיקא הוא. והוא כפירוש הרמב"ם הלכות ברכות פ"ג עיסה שנאפת בקרקע כמו שהערביים שוכני המדבריות אופים כו' וכ"כ תהר"י לדעת רש"י שהיה לפניהם הנוסחא ברש"י על הא דאיתא בגמרא שם טריתא פטורה מן החלה מאי טריתא איכא דאמרי גביל מרתח. על זה פירש"י גביל מרתח. שבכירה עושין גומא ונותנין שם קמח ומים כו'. ומחמת שאין זו דרך גלגול ואין דרך לעשותו לאכילת קבע פטור מן החלה ולא מהני קביעות להמיציא וגבי טריתא דארעא שחייבת בחלה כתבו תהר"י לדעת רש"י היינו שזו עשויה בקרקע כמו שדרך לעשות השוכנים באהלים. רצונם שזה דרך אכילתם בקבע משום הכי אי לא קבעי סעודתייהו אין מברכין המוציא. דמפני שאופין בקרקע אי אפשר לעשות בלילתה כמו שאר עיסות. אבל אי קבע סעודתיה עליה מברך עליה המוציא משום שדרך שוכני אוהלים הכי וממילא חייבת בחלה ויוצא בה ידי חובת מצה. [וסברא זו מוכרחת לפי' התו' ור"ח פסחים ד' ל"ז ב' גבי הדביק מבפנים והרתיח מבחוץ מהו. ופירשו דבתנור איירי ואליבא דר"ל והשיב ר"ז דמכ"מ פטור לר"ל. ואח"כ הוסיף לשאול הדביק בתנור מבפנים ואבוקה כנגדו מהו והשיב דרוב עניים עושין כן וחייבת. והרי אבוקה כנגדו לא עדיף מהרתיח מבחוץ אלא משום דשם אין דרך לעשות כן פטורה לר"ל מה שא"כ כשאבוקה כנגדו ובתנור עושין עניים כן משום שאין להם עצים כפרש"י משום הכי מיקרי דרך קביעות הכי וחייב בחלה לר"ל. והכא נמי מהני סברא זו לתהר"י לר' יוחנן כשאין בלילתה כמו שאר עיסות ומכ"מ כיון דדרך קביעות הכי דשוכני אוהלים עושין כן חייבת בחלה]. וזהו דעת רבינו וס"ל דמאחר שבקרקע מיירי וע"כ אי אפשר להרתיח הקרקע ולהדביק העיסה ותהא נאפית מחמתה אלא ע"כ ממחין העיסה ואופין לפני האש א"א לחייב בחלה אלא אליבא דר"י ומשום הכי פשיט רבינו מהא דלחמא דארעא חייבת בחלה דהלכתא כר"י דלא בעי באלפס הרתיח ולבסוף הדביק. אבל לר"ל לא מהני לחייב [ומפרש סוגיא דפסחים הנ"ל כפי' רש"י דבאלפס מיירי ופשיט דלר"י תרווייהו חייבין ובברכות הוסיפו דאפי' טריתא דארעא שאין בלילתה יפה ואבוקה כנגדו חייבת בחלה. והכל כר"י]:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה