אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא עו · פירוש ז

פירוש ו

ואי לית ליה למיכל כו' מחמשת המינים כו'. לעיל כתב רבינו בדלית ליה מצה שמורה והשתא הוסיף דה"ה בדלית ליה מחמשת המיני' דינא הכי דאוכל הכזית על השובע. והרבותא בזה משום דהא דפסח נאכל עה"ש. לאו סברא דרבנן הוא כמו מצוה דלתיאבון. אלא מצוה מה"ת הוא כדתני' בת"כ והובא תמורה ד' כ"ג ואכלו מה ת"ל מלמד שאם היתה אכילה מועטת אוכלין עמה חולין ותרומה כדי שתהא נאכלת עה"ש. ואכלוה מה ת"ל שאם היתה אכילה מרובה אין אוכלין עמה חולין ותרומה כדי שלא תהא נאכלת על הגסה. הרי דמצוה במנחה שתהא נאכלת על השובע. ומכאן למדנו לאכילת קדשים. אלא שנחלקו רבינו ורי"ף עם הרא"ש אי למדין אנו מצה ג"כ בזה"ז מפסח או לא. [והא דאיתא בירו' פ"ו תני חגיגה הבאה עם הפסח היתה נאכלת תחילה כדי שיאכל הפסח עה"ש. ולא יאכל הפסח על השבע. ר"י בר בון בשם ר' יעקב שלא יבא לידי שבירת עצם. משמע דמקשה על עיקר הדין אמאי פסח נאכל עה"ש. ונתקשו בזה הבעל המאור פ' ע"פ והתוס' שם ד' ק"כ א' ד"ה מפטירין מהא דאין מפטירין אחר מצה אפיקומן א"כ מאי מקשה על הפסח. אבל פשוט דהכי מקשה אמאי ניכול חגיגה תחלה. לא יהא לו אלא פסח ויאכלנו בכל הסעודה וגם עה"ש. כמו באכילה מרובה דקדשים. ובזה יותר טוב דחגיגה ג"כ מצוה לאכול עה"ש כמו שאר קדשים. ומשני משום שלא יבא לידי ש"ע אינו נאכל אלא עה"ש]. והשתא ס"ד דדוקא מצה של חמשת המינים אלא שאינו משומר הוא דנאכל תחלה דומיא דחגיגה דהוא מין פסח ונאכל תחלה כדי שיהא הפסח נאכל עה"ש. משא"כ מצה של שאר מינים דלאו דומיא דפסח וחגיגה נינהו לא מדמינן לפסח. ועבדינן כהרא"ש דליאכיל לתיאבון. קמ"ל דמכ"מ אכיל שאר המינין תחלה ואח"כ מצה על השובע:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה