אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא עג · פירוש א

שאילתא עג

על התרומה. בתוספתא וירו' דברכות פ"ט אי' להפריש תרומה. וכן כתב הרמב"ם פ"ה מה' בכורים גבי חלה להפריש חלה. ובש"ע יו"ד סי' שכ"ח להפריש תרומה. וכן בדין לפרש בקיצור עיקר המצוה. ואולי טעמו של רבינו משום דבאמת יש בתרומה וחלה שני מצות ההפרשה והשריפה שמצוה על בעל הבית לשרוף חלה ל"מ בחלת ארץ ישראל דאסור לכהן קטן. אפי' במקומו של רבינו שהוא בחוץ לארץ. מכל מקום היכא דליכא כהן קטן היה ראוי לברך על השריפה. בשלמא שריפת נותר ותרומה טמאה בזמן שהיה אפשר לאכול בטהרה. ניחא דאין מברכין. משום שהוא מצוה הבאה בעבירה בלאו דלא תותירו ועשה דמשמרת תרומותי. וכמש"כ באבודרהם שם. אבל בזה"ז דתחלת ההפרשה לשריפה. היה ראוי לברך על השריפה כמו על בעור חמץ. אלא הטעם משום שהוא נגד עיקר המצוה ליתן לכהן בטהרה. מש"ה אין מברכין. מכ"מ י"ל דכייל רבינו כל המצות שבחלה בלשון ברכה אחת. וכיוב"ז כ' הרא"ש פסחים פ"א על הא דמברכין על בעור חמץ ולא על בדיקת חמץ כדי לגרור ע"ז הלשון מעשה הבטול שלאחריו עד למחר ע"ש. וע"ע מש"כ סי' קמ"ה אות י"ז. וכ"ז בזה"ז. אבל בזמן שהכהנים אכלו חלה כדין. היה הכהן מברך על האכילה כמש"כ הרמב"ם שלהי ה' תרומות וביו"ד סי' שכ"ב דעבודה מיקרי. וע"ע מש"כ בפי' המשניות להר"מ אהלות פי"ח מ"ד בזה"ל אבל אכילת תרומה אין בה זולת מ"ע שכל אכילת קדשים מ"ע היא עכ"ל. מש"ה יש לברך בשעת הפרשה בלשון ברור להפריש תרומה. והא שאין מברכין על הנתינה לכהן. כבר יישב הר"י אבן פלט והובא בתשו' המיוחסות להרמב"ן ושו"ת הרשב"א סי' ח':

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה