העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא סח · פירוש טז
אי נמי חתיכה אחת כו' ואשכחן דאחמיר קוב"ה כו'. משמע דס"ל לרבינו דמביאין אשם תלוי על חתיכה אחת. ופלוגתא דאמוראי היא בכריתות ד' י"ז ובכמה סוגי' הש"ס. והכי דייקו התו' נזיר ד' כ"ג א' מהא דאמר ר"ע ומה מי שנתכוין לעלות בידו בשר טלה ועלה בידו בשר חזיר כגון חתיכה ספק חלב ספק שומן אמרה תורה ונשא עונו כו' וכתבו התוס' דר"ע ס"ל חתיכה אחת באשם תלוי קאי וכמו כן יש לדקדק מלשון רבינו. וא"כ מוכח דרבינו בשיטת הרשב"א קאי דספק דאורייתא מה"ת להחמיר ולא כהרמב"ם שכ' שהוא מדרבנן ואפי' בספק איסור כרת כמש"כ האחרונים וע' חוות דעת ס"ס ק"י ולא כמרן הכ"מ ה' טומאת מת פ"ט הי"ב יע' בסמוך. וכן הוכחתי בסי' פ"ו אות ב' ובסי' צ' אות ד' ובסי' קס"ה אות ג' דרבינו בשיטת הרשב"א קאי. והכי דעת התוס' חגיגה דף ד' א' ד"ה אלא שכ' דממילא הוה פטרינן לטומטום משום דלא לייתי חולין לעזרה. ולא פי' כמשמעו דספק מ"ע פטור מן התורה. אלא ס"ל דמה"ת חייב מספק. ורק בראיה פטור מספיקא משום דא"א להביא קרבן ראיה. מיהו גם הרמב"ם ז"ל בתר רישא אזיל הן המה בה"ג ורי"ף פ' ר"א דמילה שכתבו בזה"ל לגבי אשת אח דחייב כרת הן אחמירו בה רבנן ולא נייבם אשת אח מספיקא דכל ספיקא דאורייתא לחומרא כו' ולשון אחמירו בה רבנן משמעו שאינו אלא מדרבנן כמבואר במס' ע"ג ד' נ"ו א' שאני יי"נ דאחמירו ביה רבנן. וכבר הקדימני בראיה זו הגאון ר"ז מרגליות בספר ב"א חלק יו"ד. ומה שיש עוד לדקדק מלשון בה"ג ורי"ף מבואר בארוכה בסי' קס"ז אות י"ז ברצות האל הגומר עלי: