אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא סח · פירוש ב

פירוש א

וכי לימא מר בעלי מומין כו'. לכאורה פי' הברייתא שהביא רבינו בסמוך בע"מ מנין. היינו קדשים שנעשו בע"מ. דאילו בחולין תני בתר הכי חולין מנין כו' אלא בקדשים מיירי. וא"פ קשה לשון רבינו דלא מיירי אלא בדינין הנהוגין בזה"ז כידוע ולא איצטריך לן אלא וכי לימא מר חולין דלא קיימי להקרבה כו' משא"כ קדשי מזבח אין לנו. אבל נראה דע"כ גם בל"ז א"א לפרש הא דתניא חלב בע"מ מנין בקדשים שהוממו דהוי קדושת הגוף שהרי בפי' ריבתה התורה בהו כרת בחלב כדאי' בכורות ד' ט"ו רבא אמר חלבו דפסה"מ מדמו נפקא דכתיב רק את דמו לא תאכל אילימא דמו ממש לא יהא אלא דמן דצבי ואיל אטו מי שרי אלא דמו חלבו. ולכתוב רחמנא חלבו אי כתב רחמנא חלב ה"א אהני הקישא ואהני קרא אהני היקשא למעוטי מכרת כו' להכי אפקי' רחמנא בלשון דמו לומר לך מה דמו בכרת אף חלבו בכרת וע' להלן אות י' הרי דאפי' חלב פסה"מ שנפדו בכרת. ולא איצטריך לרבות בע"מ אלא בע"מ שהקדישן דהווין קדושת דמים. ואח"כ מרבה אפי' חולין לגמרי. דמבע"מ שהקדישו לא הוי ידענא חולין גמורים דס"ד דקדושת דמים מיהא בעינן משא"כ חולין. ומעתה מבואר דברי רבינו וכי לימא מר בע"מ כו' ור"ל וממילא אם הקדישו בזה"ז אפי' תמימים דהויין קדושת דמים כבע"מ כדאיתא במס' ע"ג ד' י"ג ב' לענין מטיל מום בקדשים ה"מ בזמן שבהמ"ק קיים דחזי להקרבה אבל בזה"ז דלא חזי להקרבה לית לן בה וה"נ לענין חלב חי נימא דבעינן ראוי להקרבה ה"א אפי' הקדיש תמים ג"כ מותר:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה