אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא סז · פירוש יט

פירוש יח

מאי קהלה יום תענית. כבר הביא הר"ן שר"ת פי' הא דאי' שם י"ג זמן קהלה לכל הוא שהוא יום תענית. ושכן פי' השאלתות. ור"ל דהא דכתיב נקהלו ביום י"ג בו. שגזרו בו צום כדכתיב במשה רבינו במעשה עמלק ויהי ידיו אמונה עד בא השמש. ותני' במכילתא מגיד שהי' בתענית. ורבינו הוסיף עוד לפרש הא דיום הכניסה לא כפרש"י שהוא יום קריאת התורה בשני ובחמישי. אלא יום שמתכנסים בו ויושבים בתענית ומבקשים רחמים. וכ"ז הפי' הובא במדרש תנחומא פ' בראשית והכל בו הביא בקיצור בשמו של רבינו. דאם חל פורים יום א' מקדימין ומתענין יום ה'. ומשנה מפורשת היא לפי' רבינו והמדרש וא"כ הא דתנן חל להיות בשלישי או ברביעי כפרים מקדימין ליה"כ. ה"פ בשלישי קורין בשני. וברביעי קורין בשלישי. שהוא יום הצום. והא דמגילה נקראת בי"ב היינו בחל פורים בשבת. וי"א בחל פורים בא' בשבת. ואין מתענין בע"ש כמבואר בסמוך וכבר הביא במאירי פי' זה בשמו ש"ר. אבל קשה טובא הא דאי' בד' ד' ב' ת"ש חל להיות בשני כפרים וע"ג קורין בו ביום. ואם איתא לקדמי' ליה"כ ומשני הוי לי' עשירי. ועשרה לא תקינו רבנן. ולשיטת רבינו יום הכניסה דצום הוא ראשון בשבת. ותו מקשה התם ת"ש חל להיות בחמישי כפרים וע"ג קורין בו ביום ואם איתא לקדמי ליוה"כ דאחד עשר. ומשני מיום הכניסה ליוה"כ לא מקדמינן. ולשיטת רבינו אמאי נצרך לי"א ליקדמי לכניסה דצום ברביעי ותו מאי מיוה"כ ליוהכ"נ. ולולי דמסתפינא הייתי אומר ליישב עוד קושיא א' גדולה שהקשה הגר"א ז"ל סי' תרפ"ו סק"ג על שיטה זו מדאי' בירו' על יום נקנור ולית הוא עצמו אסור מפני שהוא יום שלפני יום י"ד ומשני להודיעך שהוא אסור בהספד. הרי מבואר דיום שלפני י"ד אסור בתענית. ונראה דאע"ג דרבינו ור"ת וראב"ד מפרשי דברי הצומות וזעקתם. היינו צום אסתר שהי' יום קהלה לכל בתענית מכ"מ לא הוקבע לצום דוקא בי"ג באדר. משום אי אירע י"ד בשבת לידחי על יום ה' כדמבואר בסמוך. אלא שנקבע צום אסתר בכל שנה. וממילא כל שאפשר לעשות בי"ג עושין. אבל כ"ז עד שלא שנינו מגלת תענית ולא גזרו על יו"ט לפניהם. והיו רשאים לצום בי"ג. אבל מששנינו מגילת תענית. ותנן כל הכתוב במגלת תענית אסור לפניהם. ע"כ אין קובעים צום בי"ג לעולם. והי' נדחה הצום לי"א. די"ב ג"כ אסור משום יום טוריינוס כדאי' שלהי פרק ב' דתענית. והשתא סוגי' דבבלי וירו' מפרשי למשנתינו דיום הכניסה לאו בי"ג הוא. אלא ביום שקובעין הצום שהוא בי"א כמש"כ לעיל משום יום טוריינוס או בב' וה' משום קרה"ת. אבל רבינו דקאי לאחר שבטלה מגילת תענית. ונשאר קביעת הצום בי"ג. והוא יום הכניסה דקרא וניחא הכל בעז"ה. וע' בסמוך: וע' מש"כ סי' קנ"ח אות א' דמדעת רבינו וסיעתו. כאן מבואר דלית להו כהרמב"ן ז"ל. בפי' צום סתם:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה