העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא סז · פירוש יא
ר"י נשיאה ואביי כו'. לפנינו בגמ' ליתא ר"י נשיאה בשמועה זו. ובאמת לפרש"י בהא דמחלפין סעודתייהו להדדי. זה אוכל עם זה בפורים של שנה זו כו' א"א לקיים גי' זו. דר"י נשיאה קדים טובא להני אמוראי דהוו תלמידי רבה. ע' פסחי' דתנו תרומו' בי רבה. וכן לפי' הר"ן שאם אין לו מה לשלוח שולח סעודתו לחבירו ומחליף. א"א ג"כ לקיים גי' זו. איברא לעיל סי' ל"ד אות ה' פירשנו דעת רבינו בהא דאי' במ"ק גבי סעודת הבראה רבה ור"י מחלפין סעודתייהו. דה"ק מחלפין עם שכיניהם. וכ"א מהם הי' מחליף עם שכנו ה"נ אפשר לפרש דר"י נשיאה ואביי ב"א כו' מחלפין אהדדי עם מי שהוא אבל מכ"מ קשה דר"י נשיאה עשיר גדול הוה ולא ניצרך לעצה זו. ונראה שהוא טעות המעתיק. שהי' הגה"ה בצד הספר ר"י נשיאה והמגיה כיון לפרש הא דר"י שדר לר"א כו' היינו ר"י נשיאה. והמעתיק טעה והציגו בפנים ושלא במקומו. ובעיקר פי' מחלפין כו' ע' מש"כ לעיל שם שמחולקין רש"י והרמב"ם בדין והמפרשי' הקשו לפרש"י איך יצא השני במש"מ והעיקר לענ"ד כמש"כ הר"ן שפירא בחי' אנשי שם דקאי לענין סעודת פורים. דודאי צריך לעשות דבר הניכר שהיא סעודה יתירה. והרמב"ם ז"ל כ' שירבה ביציאות ע"ש. אבל מי שהוא עני ואין ידו משגת להוסיף יסעוד עם חבריו ורעיו וכמו סעודת נשואין דעיקרו פ"ח: