העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא סז · פירוש טז
ודוקא דאית בה עשרה בטלנים שהיו יושבים בד"ת ביום ובלילה. יש בזה חלוקי דעות התו' והרמב"ם פ"א מה"מ ס"ל דהא דבעינן עשרה בטלנין אינו אלא בפרזי שאם אין בה ע"ב ה"ה ככפר וקורא ביום הכניסה. אבל כרך המוקף חומה לעולם קורא בט"ו. ואין זה דעת רבינו שהרי קאי על הא דמוקפין חומה. ותו. הא לא הזכיר עדין דין דכפרים. אלא להלן בפי' המשנה הזכיר רבינו דבזמן שבהמ"ק קיים היו קורין בני כפרים ביום הכניסה. ועתה אין נוהג דין זה משום המסתכלין בה. ורבינו אינו מזכיר אלא דינים הנהוגים כידוע. והר"ן פי' דמוקף חומה שאין בה ע"ב ה"ה כפר המוקף חומה ואי בעיא קורא ליום כניסה ואי בעי' קוראה בט"ו. וזה ג"כ א"א לכוין בדעת רבינו מטעם שכ' שעדיין לא הזכיר דין יום הכניסה. אלא רבינו ס"ל כרמב"ן ורשב"א דכרך המוקף חומה שאין בה ע"ב ה"ה כפר. וכפר המוקף חומה לא שמענו אלא יש לה דין דרוב העולם וקוראים בי"ד. וכ"כ הרמב"ן בלקוטיו שכ"כ הגאונים ז"ל ומיושב שפיר מימרא שלישית דריב"ל כרך שחרב ולבסוף ישב נידון ככרך שנדחקו התו' לשיטתם מאי אירי' כרך הא כפר שנתיישב שם ע"ב ה"ה כעיר גדולה ע"ש מה שיישבו. אבל לדעת רבינו וסיעתו אתי שפיר כרך המוקף חומה שחרב מע"ב כו' ור"ל שלא הי' בימי יהושע ב"נ ע"ב ובמימרא ראשונה דריב"ל כרך שישב ולבסוף הוקף נידון ככפר. הקשו ממ"נ אי יש בה ע"ב ה"ה כעיר גדולה. ואי אין בה ע"ב לעולם ה"ה כפר. אבל ה"פ ה"ה ככפר דלא מהני חומתה וקוראה לעולם בי"ד ה"נ ישב ולבסוף הוקף לא מהני חומתה. והקשו עוד במימרא שני' כרך שאין בה ע"ב ה"ה ככפר מאי קמ"ל תנינא איזהו עיר גדולה שיש בו ע"ב ואם איתא מאי קושי' הא כרך המוקף חומה לא שמענו. אבל ה"פ דכמו עיר פרזי שאין בה ע"ב ה"ז כפר. ה"נ מוקף חומה שאין בה ע"ב ה"ז כפר מוקף חומה. ואנן כרכין מוקפין חומה תנן ולא כפרין. ומשני כרך איצטריכא לי' דס"ד דכיון דמיקלעא לי' מעלמא ה"ה כמי שיש בה ע"ב. עוד הקשה הר"ן לשיטה זו. דא"כ היאך נהגו עכשיו בא"י לקרוא בט"ו הרי ברוב המקומות אין שם ע"ב שיהי' שם בטלים ממלאכתם לעמוד בבהכ"נ. ויישב הר"ן דלאו דוקא בטלנין אלא כל שדרין שם עשרה ב"א שהולכין בוקר וערב לבהכ"נ כו' אבל רבינו מפרש שהי' יושבין בד"ת ביום ובלילה. והיינו בטלנין ממלאכתן ממש כפרש"י וניזונין משל צבור. ול"ד משל צבור אלא יש להם איזה פרנסה שאין עליהם מוטל העסק. רק ליישב ולעסוק בד"ת ומשמע דמפרשי הכי הא דתנן בבכורות ד' ל"ו אפי' שלשה בני הכנסת. ובמ' זבין והובא בנדה ד' ז' וכולן טהורין לבני הכנסת. ר"ל האנשים שאינן עוסקים במלאכה אלא ביראת ה' כל היום. ולהכי אע"ג שאינם חכמים מכ"מ אוכלים בטהרה ומוכשרים להפנות לכ"ד שבקדושה שלא בעינן מומחים וז"ל הרמב"ם שם וכל עיר שאין בה ע"ב קבועין בבהכ"נ לצרכי הצבור כו' הרי דבעינן שיהיו פנוין ובטלים ממש לצרכי הצבור. וא"כ הדרא קושית הר"ן למקומה. אבל רבינו גייז לשון בבהכ"נ אלא עשרה בטלנין. ור"ל שיהיו בעיר עשרה אנשים פנוין לעבודת הצבור. וממילא עוסקין בתורה לעת הפנאי. וז"ל המאירי בשמו של רבינו שכולם נחלקים שלשה לדיינים ושליח שלהם ושני גבאי צדקה וא' לחלוק עמהם הצדקה וסופר וחזן ומלמד תינוקות עכ"ל הרי כמש"כ ואין עיר חשובה שאין בה כמו עדת ה' אלה: