אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא סז · פירוש ו

פירוש ה

ועדיף יומא דפוריא כיום שניתנה בו תורה. הכי אי' גם בה"ג וצריך באור למאי תלו רבותינו עלי' כיפא דדמי לעצרת ואי משום דאסור להתענות בו. הא גם בערב יוה"כ אסור. ותו הא דמסיק רבינו ולבר מן תרי יומא דפוריא משום ניסא. ובגמרא אי' ימי משתה ושמחה כתיב. ובאמת אי משום ניסא לחוד הא חנוכה וכל יומא דלא להתענאה בהון איכא בהו ניסא. וגם בהא שכ' רבינו תרי יומי דפוריא כ' רד"ל ז"ל דאי משום ימי משתה ושמחה. דוקא כ"א בר יומי' וכפרש"י על הא דא' רבא במגילה לא נצרכא אלא לאסור של זה בזה. דאלו ביומי' קראי כתיבי. אלמא דקראי רק ביומי' מש"ה ביאר רבינו משום ניסא דהוי בתרי יומי ונכון הוא. אבל הא גופא ק' בחנוכה נמי הוי ניסא. אלא הענין משום דאי' בשבת ד' פ"ח הדר קבלוה בימי אחשוורוש דכתיב קיימו וקבלו היהודים קיימו מה שקבלו כבר. מש"ה חשיבי כעצרת יום שניתנה בו תורה לישראל. וע' בתנחומא פ' נח שביארו יפה ליישב ק' התו' מהא שאמרו נעשה ונשמע. דודאי תורה שבכתב קבלו ברצון ובשמחה ואמרו נו"נ. אבל תורה שבע"פ לא קבלו אלא באונס שכפה עליהם הר כגיגית. עד שהדר קבלוה ברצון בימי אחשוורוש. (הן אמת. דבריש מ' ע"ג משמע דלא כהתנחומא מדאמרי אוה"ע כלום כפית עלינו הר כגיגית כמו על ישראל. אלמא דאפי'. על תורה נצרכו לכפית הר. מכ"מ יש לומר דה"פ כלום כפית עלינו בשביל תשב"כ כמו שעשית לישראל בשביל תורה שבע"פ. וא"כ מתחילה בעלילה באת עלינו). והיינו דאחשבינהו מר ברי' דרבינא לתרי יומי דפוריא. דבתרוויהו הוי קבלה. והא דנצרך רבינו לסברא דניסא. ודאי הכי הוא. ועצרת ג"כ אלמלי דיו"ט הוא לא משכחינן בי' יומא דפגרא כמו בא"י דלא הוי עצרת אלא חד יומא. והרי עיקר יום שניתנה בו תורה לישראל הוי יום השביעי כמש"כ באות הסמוך אלא דוקא בחו"ל דהוי יו"ט שני ש"ג. דכתיב לכם בל"ז ביו"ט. אלא דמר ברי' דרבינא הי' מתענה מכ"מ כמש"כ הפוסקים טעמא דמילתא והכא משום כבוד התורה נהג בם ככ"ע. וה"נ בתרי יומי דפוריא דהוי בהו ניסא וכ"ע אכלי ושתו בהו. והוא משום כבוד התורה נהג ככ"ע:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה