העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא סו · פירוש יא
ארשב"נ א"ר מנין לגז"ד ש"צ שחוזרת שנא' ולבם לא נכון עמו וכו'. מימרא זו היינו דרב שמואל בר אוני' משמי' דרב שלפנינו בגמרא. אלא נוסחא אחרת הי' לפני רבינו ובגמרא אי' שנא' כה' אלקינו בכל קראנו אליו. ורבינו הביא פסוק אחר. ויש עוד שנוי. דבגמרא אי' במימרא דר' יוחנן דלעיל גדולה תשובה שמקרעת גז"ד ש"א שנא' ושב ורפא לו. והכא במימרא דרב אי' ג"כ מנין לגז"ד ש"צ כו' ומסיק אע"פ שנחתם נקרע שנא' כה' אלהינו בכל קראנו אליו. וא"כ דרשה א' וכוונה א' להני תרי מימרי. אלא פסוקים מחולקים. אבל בגי' רבינו אי' במימרא דר"י תשובה ורחמים מבטלין את הגזירה. ובמימרא דרב אי' מנין לגז"ד ש"צ שחוזרת. ונ"מ בדבר. דר"י מיירי בתשובה שלימה ותפלה גמורה ומש"ה מבטל לגמרי. ותשובה ותפלה מעבירין את רוע הגזירה לגמרי ודריש ושב ורפא לו משמע רפואה גמורה שא"צ עוד רפואה. אבל מימרא דרב מנין לגז"ד ש"צ שחוזרת. ולא משמע אלא שחוזר הפסק שלא יהא ניגמר אבל עדין צריך רחמים להפוך לטוב. ומיירי מענין דרשא דקרא ולבם לא נכון עמו וגו' ומכ"מ והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו. אלא הכל תלוי ועומד. ומכ"מ מקשה שפיר מהכתוב דרשו ה' בהמצאו כו' הרי דאפי' תפלה ותשובה גמורה בעי עת רצון. ומשני הא ביחיד כו':