אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא סו · פירוש ה

פירוש ד

הוי לי' כמתענין לשעות ולא צריך. משיחתו של רבינו למדנו דפשיטא לי' דמתענין לשעות אע"ג שיאכל אח"כ וגם פשיטא לי' שאינו מתפלל תפלת תענית. ולא איצטריך אלא בלילה שאחר התענית אי נמשך אחר יום העבר ולא הוי תענית שעות. או לא הוי אלא תענית שעות. ולבתר דמסיק רבינו למיפשט ממימרא דר"ה לן בתעניתו אינו מתפלל ת"ת. הטעם דלא הוי אלא ת"ש. ואפי' קיבל מבערב שיתענה כל הלילה שאחר התענית מכ"מ הרי זה אינו אלא ת"ש. ולכאורה הוא נגד מסקנת הסוגי' דמסיק לעולם קסבר ר"ה מתענין לשעות והמתענה לשעות מתפלל ת"ת ושאני הכא דאיכא שעות דלילא דלא קביל עליו מעיקרא. וכ"כ הרי"ף לן בתעניתו אין מתפלל ת"ת כלומר כו' שהרי לא קבלו עליו מבע"י. וכ"כ הרמב"ם ה"ת פ"א הי"א וש"ע סי' תקס"ב ס"ט וע"ע בסמוך. ונראה ברור כונת רבינו דכ"ז להס"ד שלא ידענו ממימרא דר"ח שאמר הא דמתענין לשעות והוא שלא טעם כלום באותו יום. וס"ד דזה שמתענה בלילה לחוד מיקרי ג"כ ת"ש ומתפללין ת"ת. אבל להמסקנא אתי מימרא דר"ה כפשטי' דאפי' קיבל עליו לא מהני. כיון שלא קיבל אלא תענית הלילה. והוא תענית שעות דשמי' תענית אלא שאין מתפללין ת"ת. והא דשמי' תענית היינו שנדרו נדר ומחויב להתענות שעות אלו. וע' מש"כ סי' קס"ז אות ז' בס"ד. ולכאורה לא פליגי רבינו והרי"ף ורמב"ם בדין. דהרי"ף ורמב"ם דמפרשי הטעם שלא קיבל כו' הא קיבל מבערב מתפלל ת"ת לא מיירי שקיבל להתענות בלילה לחוד. אלא ה"ק שנמלך להתענות למחר כל היום אינו מתפלל ת"ת. ובהא ודאי משום שלא קיבל מבערב. הא קיבל מהני. והכי דייק הרמב"ם שכ' ובלילה נמלך להתענות יום ב' אע"פ שלן בתעניתו אינו תענית מפני שלא קבל עליו מבע"י. וכ"כ בש"ע שם אע"פ שלן בתעניתו שלא אכל בלילה והתענה כל יום השני כו' מבואר הדבר דאם נמלך להתענות בלילה לחוד פשיטא דאפי' קיבל לא מהני וכדעת רבינו: אבל כד דייקת שפיר פליגי טובא דמדברי רבינו למדנו דהמתענה חצי יום הראשון מיקרי ג"כ ת"ש לענין שלא יוכל לחזור בו אלא שאינו מתפלל ת"ת. וכדאי' בש"ע שם סי"א. ולא כפרש"י שם ד"ה לשמוטי נפשי' מבי נשיאה כו' ומיהו לא הוי תענית שאם הי' רוצה הי' אוכל מיד ואין בנדרו כלום. אבל רבינו ס"ל דהוי תענית וכדאי' בירו' והביאו הפוסקים. והנה בע"א ד' ל"ד א' הובא סוגי' זו דתענית עובדא דמר עוקבא ואי' שם הילכתא מתענין לשעות ואם השלים מתפלל ת"ת. ובתענית ליתא האי דואם השלים אלא סתם ומתפללין ת"ת. והיינו כמש"כ לעיל דעד שלא בא מימרא דר"ח שאמר הא דאמרת מתענין לשעות והוא שלא טעם כו' היינו סבורים דבכל אופני ת"ש מתפללין ת"ת. והאריך הש"ס במימרא דר"ח. ולפי המסקנא מיירי הילכתא דבי מדרשא אם השלים. ומש"ה קיצר הש"ס בע"א וכייל מימרי דר"ח בפסק דבי מדרשא. וא"כ ה"פ מתענין לשעות בכל אופן שיהא. אבל אין מתפללין ת"ת ואם השלים ג"כ מתפללין ת"ת. אבל הרמב"ם כ' שם הי"ג מתענה אדם שעות והוא שלא יאכל כלום שאר היום. כיצד הרי שהי' טרוד כו' ונמלך להתענות בשעות שנשארו מן היום ה"ז מתענה אותן שעות ומתפלל בהם ענינו. שהרי קבל עליו התענית קודם שעות התענית. וכן אם אכל ושתה ואח"כ התחיל להתענות שאר היום ה"ז ת"ש. והראב"ד השיג ע"ז וכסבור שהרמב"ם משוה זה הת"ש לאופן הראשון שמתפלל ת"ת. ולענ"ד מודה הרמב"ם לכך. ומש"ה לא כתב אלא שהוא ת"ש. והיינו לענין שיהא נדרו קיים. מיהו לא ביאר רבינו הרמב"ם אופן השני שהתענה עד חצי היום ואח"כ אכל ושתה. אלא דס"ל כפרש"י דבכה"ג לא הוי תענית כלל. ולא כהירו'. והיינו תרי מימרי דר"ח מימרא קמא א' והוא שלא טעם כל אותו יום כגי' כל הראשונים ז"ל. לאפוקי אם אכל בחצי הראשון ולאחר חצות התענה. אבל לא מיעט ר"ח אלא מהא דמתפללין ת"ת. ובמימרא שני' א' ר"ח כל תענית שלא שקעה עליו חמה לא שמי' תענית. כמשמעו דלאו תענית הוא כלל. ואפי' נדרו אינו נדר. ומכ"מ מתפרש הסוגי' דע"א כמש"כ דמתענין לשעות בלא ת"ת. והיינו בלא השלמה ורצוני שאכל תחילה ואח"כ מתענה. ואם השלים כל היום מתפלל ת"ת. ומש"ה מפרש הרמב"ם הא דרב הונא גם לפי המסקנא משום קבלה. דאי מיירי בקיבל מבערב אלא נמלך שלא להתענות רק בלילה. לא הוי תענית כלל. ולא נצרך לימר שאינו מתפלל ת"ת. מש"ה מפרש בנמלך להתענות כל היום ומשום שלא קיבל מבערב. נמצא דלהרמב"ם שלשה אופני ת"ש יש. באימלך אמלוכי ומתענה כל היום מתפלל ת"ת. ובאוכל ואח"כ מתענה הוי ת"ש ואינו מתפלל ת"ת. והמתענה ואח"כ אכל אינו תענית כלל. ודברי הרמב"ם מחוורין שפיר. אלא שהרא"ש ושארי משאי כליו ז"ל לא הבינו כך. וראוי לדעת דבמכות ד' כ"ד א' מנה במילי דחסידותא נשבע להרע ולא ימיר כהא דר"י דאמר אהא בתענית עד שאבא לביתי. משמע שאינו אלא מילי דחסידי שאינו מעיקר הדין וכפרש"י ולא כהירו' דס"ל דגם בהאי גוונא הוי תענית שעות. ולמש"כ הרמב"ם ורבינו אזלי לטעמייהו בהא דרב ספרא שם דפליגי ג"כ אי דינא הכי מכ"מ או אינו אלא מילי דחסידי. וכמש"כ בס"ד סי' ל"ו אות ג':

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה