העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא סג · פירוש ט
דאמר רבא פשיטא לי נר חנוכה כו'. משום שלום ביתו נר ביתו וקדה"י. נר ביתו עדיף משום שלום ביתו בעי רבא נר חנוכה וקדה"י מאי קדה"י עדיף דתדיר כו' כצ"ל ולפנינו חסר כאן. ובדרשה דחנוכה אי' חצי המימרא לפי הענין ובפ' בהעלותך אי' בשלימות. עוד זאת דבדפוס וויניציא אי' בהא דבעי רבא בזה"ל קה"י עדיף ותדיר. ובל"ס הוא טה"ד וצ"ל דתדיר. וכן הוא שם ושם. והגאון בש"ש בנה ע"ז בלא יסוד וגם כסבור דעת רבינו קדוש על היין מה"ת וליתא כמש"כ לעיל. ועדיין יש לנו לבאר אמאי לא הכניס רבא בחלקי הספק קה"י עדיף דהוי דאורייתא. וכבר עמד ע"ז הר"ן ויישב משום דהוי דרבנן ע"ש ולטעמי' קאי דיישב בגטין פ"ד הא דשחרר ר"א עבדו משום תפלה דרבנן. משום שאינו מה"ת ע"ש. הא מצוה מה"ת אינה נידחית מפני דרבנן אפי' יש בו זכות הרבים אבל למש"כ הרא"ש מ"ק סי' נ' דמצוה שיש בו זכות הרבים עדיף טובא לדחות דאורייתא. והיינו דקאמר בברכות מצוה דרבים שאני. לפי זה ניחא שפיר. דנ"ח יש בו זכות הרבים שרואים וזוכרים את הנס. ומברכים על הראי' מש"ה דוחה מ"ע דאורייתא ממש. ומיושב ק' הגר"א סי' תרפ"ז סק"ו דרמי תו' אתו' ע"ש וממוצא דברינו יש ללמוד דאע"ג דדעת רמ"א דאין מקרא מגילה דוחה דאורייתא ממש. ובפ' ויחי סי' ל"ד אות ה' ביארנו בס"ד דתלי' במחלוקת התו' ורמב"ם ובמאי פליגי. מכ"מ כ"ע מודי דאי ע"י יקראו המגילה בצבור ויהי' פרסומי ניסא וזכות הרבים. שדוחה מ"ע מה"ת לגמרי. ולא פליגי אלא ביש רבים זולתו אך הוא בעצמו לא קרא מגילה ברבים: