אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא סג · פירוש א

שאילתא סג

לאדלוקי שרגא ליקרא דשבתא. עיל סי' נ"ד כתב רבינו זה הלשון כי היכי דתיתי סעודתא ליקרא דשבתא. והתם הפי' מבואר שלא יביאו השולחן אלא אחר שנתקדש ונתייקר היום. וכאן לא אפשר לפרש הכי אלא מעין זה. והיינו שלא יקדים הרבה שלא יהא ניכר שמדליק לכ"ש. אלא מדליק סמוך לקידוש היום וכפרש"י ד' כ"ג ב' שלא יקדים דלא מינכרא שהיא של שבת. ויותר נראה דעת רבינו כבה"ג ה' חנוכה והביאו הפוסקים דהדלקת נר שבת הוי קבלת שבת. והרמב"ן והובא בר"ן פ"ב דשבת הקשה דמאי ק"ש יש בזה הרי שלא יהא טרוד בערב הוא עושה כו' אבל דעת הגאונים דהדלקת הנר הוא תיכף ליקרא דשבתא. שבו יתקדש השבת ולא שיהי' באופן שבא למעט הטרדה. והנה סמך רבינו לדברי' אלה וכד מדליק צריך לאדלוקי ברוב היוצא מ"ט כו' וכביה ולא מתאכיל לי' והנראה שמכאן למדו הגאונים ז"ל יסוד זה. דלשיטת התו' ורמב"ן קשה מאי איכפת לן שיכבה יחזור וידליקן. ולא דמי להא דבעינן במדורה או בעץ יחידי רוב דהתם מיבעי לן שיהא שהות ביום כדי שיאחז ברוב מבע"י. דחיישינן שמא יכבה ויחזור וידליק משתחשך. אבל הכא במימרא דעולא המדליק צריך שידליק ברוב היוצא משמע אפי' מדליק מבע"י. ועוד היום גדול. ע"כ הטעם דמשהדליק כבר נתקדש השבת ואסור לחזור ולהדליק אפי' לשאר בני הבית כדמוכח דעת בה"ג בב"י סי' רס"ג. ולשיטת התו' ורמב"ן צ"ל דחיישינן משום ברכה שאם יכבה ויחזור וידליק יהי' ברכה לבטלה. וע' פסחים ד' ז' ב' לענין עובר לעשייתן דילמא מקלקלא כו'. ובירו' פ' הרואה. אבל רבינו מפרש ולא מיתכיל לי' היינו כדאי' בפסחים ד' ק"א א' דילמא מיתעקרא לכו שרגא ולא מקדש לכו ע"ש ברא"ש סי' ה'. א"כ מוכח שפיר דע"י הדלקת הנר מתקדש השבת:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה