אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא ס · פירוש יד

פירוש יג

אבל הכאתו וקללתו לא. זה הדין פשוט בשו"ת ריב"ש והובא בבד"ה יו"ד סי' של"ד וז"ל לענין רב שאסור למחול על בזיונו דומה למה שאמרו האב שמחל ע"כ כבודו מחול. דליכא למימר שיהא האב יכול למחול לבן על דברי חירופים וגידופים עכ"ל וע' מש"כ סי' ע"ז אות ו' לענין אב. ובסי' כ"ט אות ט' לענין רב סמיכות מהגמ' לזה. והרד"ל הביא ראי' לזה מהא דמ"ק ד' י"ז שנדתה שפחה של בית רבי שראתה א' מכה בנו גדול. ודילמא מחל לו על הכאה. ודחה מהא שכ' התו' קידושין ד' ל"ב ד"ה דמחל. וצריך לומר שהודיעו קודם לכן שלא יהא כמו נתכוין לאכול בשר טלה כו' ואין זה דחוי. חדא דילמא באמת הודיעו. ותו. דבשביל זה אינו חייב נדוי. כיון שלא עבר על לאו ממש. אלא ודאי לא מהני מחילה. ועוד ציין הרד"ל בס' חסידים סי' תק"ע ותקע"ג ותקע"ד. ובאמת לא נצרכנו לראיות אלא על בזיון בעלמא דלא מהני מחילה. אבל קללה והכאה פשיטא. שהרי אפי' המקלל עצמו עובר בל"ת. וקיי"ל בפ' החובל דאסור לחבול עצמו ג"כ. הרי דלא מהני מחילה. וכיון דאסור לכתחילה ממילא חייב מיתה ובאיסורא קאי ולא נצרכנו אלא לבזוי וגם בזה הדבר פשוט מכל הני ראיות שהבאתי שם דלא מהני מחילה:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה