אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא נט · פירוש ח

פירוש ז

וליחזי אי בימי נערות איקדש אי בימי בגרות איקדיש כו'. מבואר דעת רבינו דמתוך מימרא דאמר שמואל אין בין נערות לבגרות אלא ששה חדשי' בלבד אידחי מלאוקמי' האי פלוגתא דרב ושמואל בש"א אלא ביומא דמשלם ששה חדשים וכדמסיק. ובגמ' לפנינו אימת אילימא בתוך ששה בהא נימא רב הרי היא בוגרת לפנינו [ופרש"י הא כל אותן ש"ח בחזקת נערה היא עד שיכיר בסימני בגרותה. וכי בדקנוה בפניא ואשתכח בוגרת מי יימר דבצפרא נמי בוגרת היא ודלמא השתא היא דבגרה]. ואלא לאחר ששה בהא נימא שמואל חיישינן לקידושי שניהם והאמר שמואל אין בין נערות לבגרות כו' ומבואר מפרש"י דהא אי משתכח בוגרת בתוך ששה מהני להקרא בוגרת. ותמהו בת"י ע"ז וכתבו ואין נראה דלעולם לא תמהר לבגור תוך ו'. אלא דמיירי דבאה לפנינו אחר ו' ולא גרסינן השתא הוא דבגרה עכ"ל. ונמצא שני הדחוים דא"א לאוקמי' לא בתוך ששה ולא לאחר ששה היינו מדשמואל. והי' נראה דגי' רבינו כמש"כ התו'. איברא גם ברי"ף גריס כרש"י אלא דמחולק עם פרש"י בגי' דבסמוך דאי' וכי תימא בציר הוא דליכא הא טפי איכא והא בלבד קאמר. והיא גי' קדמונית. ורש"י מחקה בכ"מ מטעם דמהיכא תיסק אדעתין למימר הכי מי קאמר אין בין נערות לבגרות פחות מששה חדשים. אבל ידוע דגי' קדמונים לאו דבר ריק הוא. וגם כי הרי"ף גריס לה. ונראה לי דודאי הוצרך שמואל להוסיף האי בלבד. דודאי אפשר לפרש מימרא אין בין נערות לבגרות אלא ש"ח. דה"ק אין שום סי' מהני לחלק בין נערות לבגרות אלא תוספות על שנת י"ב ששה חדשים אבל טפי איכא. מש"ה הוצרך לפרש דה"ה יותר מש"ח ג"כ א"א. וא"כ מבואר דלפי דקיי"ל כשמואל לא מהני שום סימן בגרות בתוך ו' חדשים. והיינו מש"כ רבינו לדחות מהאי מימרא כל אוקימתו' אלא ביומא דמשלם זימני'. וזהו דעת הרי"ף ואע"ג דשקיל וטרי אי בתוך ששה בהא לימא רב ה"ה בוגרת לפנינו השתא הוא דבגרה. דמשמע דהשתא שפיר אפשר דבגרה היינו דאפשר דפליג רב על שמואל וכמו דס"ל לרב לענין סימני נערות תוך הזמן כלאחר הזמן כדאי' בנדה ד' מ"ו ה"נ ס"ל בסימני בגרות אבל לפי האמת ודאי לא פליג רב על הא דשמואל ובנדה ד' ס"ה א' מקשה ממימרא זו דשמואל על הוראה דרב ע"ש. ורבינו ירוחם כ' בנתיב כ"ג מחלק ה' דלגי' רי"ף ורש"י אם הביאה סימני בגרות תוך ו' חדשים הרי היא בוגרת ולפי גי' התו' אפי' הביאה סימנים תוך ו' עדיין היא נערה והובא בב"י אה"ע סי' ל"ז ועפי"ז פסק בש"ע שם ס"ו שאם נמצא סימנים בתוך ו' ה"ז ספק. ולולי דמסתפינא אני אומר שאלו ראו דברי רבינו ודקדקו להעמיד דעת רבינו והרי"ף בגי' אחת. היו יורדים לסוף דעת הרי"ף ז"ל. ובאמת אפי' שיטת רש"י אינו ברור לפי המסקנא דרב ס"ל דבתוך הזמן מהני הסימנים. ורק ס"ד לפרש כן. תדע שלא דחה רש"י גי' זו וכ"ת בציר הוא דליכא כו' אלא משום דמה"ת אדעתין לומר כן. אבל מגוף הענין ודאי אפשר לומר כן דבציר מו' חדשים ליכא. ומכ"מ הרי בטלה דעתינו לדעת הש"ע ורבינו ירוחם ז"ל. אך באשר מהר"מ לובלין ז"ל בתשובה סי' קל"ט וק"מ תמה על רבינו ירוחם מנלי' דהתו' חולקים על פרש"י. ולא ראה בת"י שלא יצאו בימיו לאור הדפוס וע"כ החליט במעשה שאירע שנתקדשה בתולה מדעת עצמה בחיי האב והיא בת י"ב שנים ושני חדשים שיש לחוש שמא הי' לה סימני בוגרת וכ"כ בחלקת מחוקק שם סק"ו. ולענ"ד מלבד שאין הדבר מוחלט דמהני סימני בגרות כלל. אף אי נימא דמהני. מה"ת שנחוש למילתא דל"ש. ומה שהביא ראי' מהא דחיישינן בנדה ר"פ בא סימן לר"י דס"ל תוך הזמן כלאחר הזמן שמא הביאה סימני נערות ולא ממאנת. אלמא דאפי' בלא חזקה דרבא חיישינן שמא הביאה סימנים. וכ"ז ליתא דדוקא לענין מיאון שהיא בחזקת נשואה שפיר חיישינן שלא תמאן. משא"כ בספק קידושין שהיא בחזקת פנוי' ודאי מוקמינן אחזקת פנוי' וחזקה דאב. וכבר הקשו התו' יבמות ד' ס"ח על הא דתנן ספק בן תשע לחומרא ואמאי לא נוקי אחזקה ע"ש. והן אמת דדעת הרשב"א ז"ל דכל ספק שנים להחמיר ולא מוקמינן אחזקה וכמשמעות דמשנתינו וכמש"כ טעמו ונימוקו בסי' קי"ו אות ד'. אבל בספק סימנים ודאי מוקמינן אחזקה אם לא לאחר י"ב דאיכא חזקה דרבא. משא"כ בספק סימני בוגרת בתוך ו' שהוא לא שכיחא. עוד זאת דבכ"ז סומכין על בדיקת הנשים וכל הנבדקות נבדקות ע"י נשים. ואע"ג דבנדה שם מבואר דלהכי סומכין אחר י"ב על בדיקת הנשים להקל משום חזקה דרבא. הא בל"ז אין נאמנים בדאורייתא מכ"מ בכה"ג דהוי מילתא דעבידא לגלויי שפיר קיי"ל כת"ק דכייל לן כל הנבדקות כו' ובסי' קי"ו שם הוכחתי יפה כ"ז ע"ע ובמח"כ המהר"מ ז"ל בחנם החמיר כ"כ בעובדא דא. נחזור לדעת רבינו דקיי"ל כמימרא דשמואל וא"א לאוקמי' פלוגתא דרו"ש אלא ביומא דמשלם זמני'. וכ"ת א"כ מאי נ"מ בסימני בגרות. הא בתוך ששה חדשים בודאי אינה בוגרת ולאחר ששה היא בוגרת בבירור. ודוחק לומר דלא נאמרו אלא משום האי יומא בלבד. איברא לק"מ. דודאי נ"מ טובא לא מיבעי בספק בשנים דחיישינן שמא היא גדולה ושמא נשרו ש"ש כמש"כ. ומכ"מ כ"ז שלא הביאה סימני בגרות ודאי לא הגיעה במשך ש"ח מקודם להיות נערה. אלא אפי' בבירור שהיא בת י"ב וששה חדשים. מכ"מ כיון שלא הביאה סימני בגרות. ע"כ יצאה מחזקה דרבא ולא הביאה ש"ש. וכן בספק שנים ונמצא בה סימני בגרות נתברר בזה שהיא בת י"ב וששה חדשים ומכבר היא נערה ששה חדשים. ולא דמי לספק שנים ונמצא בה ש"ש שאין זה ראי' שהיא בת י"ב שנים לפרש"י בקידושין דף ס"ד והסכמת הפוסקים ומשום דאפשר שהוא שומא אם לא ברבוי שערות. אבל סימני בגרות הוכחה ברורה שהיא כבר הגיעה לשנים. וכ"ז כ' הרי"ף בפ' ב"ש גבי סימני בגרות והלכה כדברי כולן להחמיר כלומר אם הי' בה א' מכל הסימנין הללו וקדשה עצמה בחיי אביה קידושי' קידושין וצריכה גט כו' הרי דאם לא נמצא בה שום א' מכל הסימנין אפי' גט אינה צריכה. ומסתמא מיירי אפי' ידוע שעבר עלי' י"ב שנים וששה חדשים. וכ' עוד הרי"ף ואם קידשה אביה שלא לדעתה צריכה גט מבואר דאם היו כל הסמנין א"צ גט ולא חיישינן שמא נולד בתוך ששה חדשים ועדיין היא לשמואל נערה דאמר דבציר ליכא. וכ"ז דלא כשיטת הרמב"ם ז"ל דלית לי' כלל סימני בגרות ויובא להלן סי' הנ"ל אות ג' ע"ש:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה