העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא נט · פירוש ב
ויצאת חנם אלו ימי בגרות לא רבי קרא לאב. ר"ל אלו דרשינן אין כסף לבגרות. היינו מרבינן גם בימי בגרות לאב. אבל אנן לא אשכחן רבוי בימי בגרות לאב. ומיושב ק' התו' קידושין ד' ד' ד"ה בא זה ולימד ע"ז שהקשו ולמ"ל ויצאה חנם ללמד על א"כ. הא ע"כ לא מצינן לאוקמי' אין כסף בבוגרת אלא בנערות דהא מיני' דרשינן אבל יש כסף לאדון אחר ומנו אב ובבגרות פשיטא שאין האב זכאי בקידושי בתו. והיינו משום דלא אשכחנא בכה"ת דזכי קרא לאב אלא אבי הנערה וכפרש"י שם ד"ה בוגרת שמוציאה מרשות אביה דלא אשכחנא כו'. ויישב הר"מ קושית התו' בדוחק ולטעמי' קאי בכתובות ד' מ"ז א' בתו' ד"ה השתא שהקשו שם ג"כ אמאי איצטריך בערכין למילף בק"ו שאין אדם יכול למכור בתו נערה תיפוק לן מדכתיב לאמה ע"ש. ויישב הר"מ מה שיישב אבל התו' יישבו דס"ד דמצי מזבן לה ולאמה ה"א ללמוד דמעשה ידיה לאביה אפי' כשהיא בוגרת. וע' בתו' ישנים שם שיישבו ע"פ זה קושיא אחריתי בהך דויצאה חנם ע"ש. וה"נ מיישב רבינו קושית התו' קידושין הנ"ל דס"ד אין כסף שהבת אינו יוצאת מאדון אלא בסימני בגרות. ומכ"מ האב זכאי בקידושי'. אבל השתא דכתיב ויצאה חנם ללמוד על אין כסף ממילא לא אשכחן רבוי קרא לאב בימי בגרות: