העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא נח · פירוש טז
בושת נמי מילתא דשכיחא הוא. בגמ' אי' הרי בושת ופגם דשכיחא כו'. ופרש"י פגם דאונס ומפתה כו' והתימא. א"כ דפגם שכיח גם לפי המסקנ' אמאי לא דייני בבבל הרי אית בי' ח"כ דאפחתה מכספא. והרי הוא במקום נזק. וכבר הגיה הט"ז ח"מ סי' א' ומחק ופגם. והתומים יישב בדרך חידוד. אבל נוסחת רבינו מיושרת וכמש"כ הט"ז מד"ע. והכי משמע בש"מ בשם גאון דלא גריס אלא בושת דשכיח שכן דרכן של ב"א להכות כו' והרי אפי' רקק והגיע בו רוקו איכא בושת אבל נזק ופגם דרך ב"א להשתמר מנזיקין. וגם אדם אית לי' מזלא ואינו ניזוק כ"כ כדאי' בד' ב'. וע"ע בסמוך:
בשן ורגל דאיחכך להנאתו כו' ורגל נמי דאזיקתי' כו' כצ"ל: