אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא נח · פירוש א

שאילתא נח

דאסור להון לדב"י כו'. כבר פירשנו לעיל ריש סי' ב' דכל ד"מ הי' בזמן רבינו שלא הי' עין המלוכה על המשפטים. והבאור הולך סובב לפרש דברי רבינו. וכהיום קיי"ל דינא דמלכותא דינא:

שנא' לפניהם ולא לפני עו"ג. בתנחומא פ' זו הביא בלשון שאילתא. והוסיף עלה ותני' הי' רש"א כ"מ שאתה מוצא אגוראות של עו"ג אע"פ שדיניהם כדיני ישראל אי אתה רשאי להזדקק להם שנא' לפניהם ולא לפני הדיוטות ורבינו הביא ברייתא זו בשאילתא ב'. ובתשב"ץ ח"ב סי' ר"צ הביא נוסחה זו בשמו של רבינו בשאלתא זו. ועוד כ' בשמו ש"ר בפ' שופטים. ואין לפנינו מאומה. ולמדנו מברייתא זו דלא דמי עו"ג להדיוטות. דבהדיוטות שרי בדקבלי עלייהו. וכדתנן פ"ג דסנהדרין נאמנין עלי שלשה רועי בקר. ומדתנן שלשה אלמא דבדין מיירי. ומדמהני קבלה שלא יכול לחזור ש"מ שאין בזה איסו' וכמש"כ בעה"ת שער ס"ב בשם תשובת הרי"ף דכל דאסור לא מהני קבלה. אלמא דקבלה שרי בהדיוטות. משא"כ בעו"ג דאפי' בקבלה אסור. והיינו אי אתה רשאי להזדקק להם. מיהו טעמא בעי היאך נילף מהאי קרא תרי מיעוטי ולא באופן א'. הן אמת דרש"י ז"ל בפי' החומש הביא מדרש דאסמכוה אקרא כי לא כצורנו צורם ואויבינו פלילים. ויש בזה משום חה"ש. וכ"כ הרמב"ם שלהי ה' סנהדרין וש"ע ח"מ סי' כ"ו. מכ"מ האי תנא מדייק כ"ז מדרשה דלפניהם. ונראה דסמכו על הא שדרשו במכילתא ריש פ' משפטים. אשר תשים לפניהם כשלחן ערוך ור"ל כדאי' בסנהדרין ד' ו' אם ברור לך כבוקר אומרהו כו' וע"ז כתיב לפניהם ולא לפני עו"ג. שלא יברר הדין להם שידעו היאך לפסוק. וע"כ משום דאסו' לדון לפניהם אפי' בקבלה משא"כ הא דממעטינן הדיוטות א"א לומר דאסור לברר הדין לפניהם דאמאי לא יברר ויהיו גמירי וסבירי כמומחין. וע"כ עיקר הדרש בזה כמש"כ התו' ריש דסנהדרין ד' ב' דלענין כפי' מיירי מדכתיב אשר תשים ודרשינן אלו כלי הדיינין דשייך בהו שימה. וע"ע חי' רשב"א גיטין ד' פ"ח ב'. וכ"ז דלא כהר"ן חי' סנהדרין שיבואר בסמוך:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה