אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא נז · פירוש ד

פירוש ג

כדתני' לקח חצר כו'. לפנינו אי' אין מסיידין ואין מכיירין ואין מפייחין בזה"ז לקח חצר מסוידת מכוירת כו' ולפי זה הנוסחא מבואר דלענין זכר לחרבן קתני. וכהני ברייתא דתני בתר הכי. ולמדנו דציור כבנין המלכים אסור אפי' הניח אמה על אמה. דבל"ז אפי' סיד לחוד אסור. וכן פסק הרמב"ם פ"ה מה' תענית תקנו חכמים שבאותו הדור שאין בונין לעולם בנין מסויד ומכויר כבנין המלכים אלא טח ביתו בטיט וסד בסיד ומשייר מקום אע"א. והרי"ף ורא"ש שלהי מ' תענית הביא ברייתא דסד אדם ביתו בסיד ומשייר אמה ע"א. ולא הביאו ברייתא דאין מסיידין ואין מכיירין כו'. וגם הטור א"ח סי' תק"ט השיג על הרמב"ם שכ' דכבנין המלכים לעולם אסור. ותמה הב"י הרי ברייתא מפורשת היא. וגם נדחק בדעת הרי"ף שלא הביאה. וע"ע מש"כ הרדב"ז ח"ב סי' תר"מ בדעת הרי"ף שלא הביאה. והאמת יורה דרכו של הרי"ף דס"ל כגי' רבינו דלא מיירי לענין חרבן. וע"כ לא גרסי בזה"ז. והא דאסור היינו ציורין דאסור משום לא תעשון אתי. ואורחא דמילתא מציירין בנינים באלו הצורות. והא דתני אין מסיידין או דלא גרסי לה כמו בסיפא שהביא רבינו לקח חצר מכוירת כו' או אורחא דמילתא קתני שאין מציירין אלא על הסיד כמש"כ הב"י וממוצא דבר קשה דעת הרא"ש וטור דחיישי לחשדא דעשי'. והרי מפרשי ברייתא דב"ב משום עשי'. ואולי מחלקי בין בית שכבר קנה. ואיכא הפסד מרובה לשנות. משא"כ חותם:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה