העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא נו · פירוש ג
תולעת ורימה. שינה רבינו לשון המקרא שהביא בסמוך דמקדים רימה לתולעה וכדאי' תמורה דל"א א' דאיקרי אדם מחיים רימה שנ' אף כי אנוש רימה. משמע דמפרש הגמרא אף כי אנוש רימה מחיים ובן אדם תולעה לאחר מיתה. וכפי' ת"י אף כדבר נש דבחייו ריחשא ובר נש דבמותו מורני. וכמפורש באדר"ן פ' י"ט ראב"י רימה בחייו וב"א תולעה במותו איזהו רימה בחייו זה כינים וב"א תולעה במותו זה שמרחיש במותו. ואף על גב דבגמרא דשבת ד' י"ג ב' ובכ"מ אי' קשה רימה למת כו'. ובמשנה דאהלות פרק ב' כזית רימה כו' פירשו הרוחש מן המת. זהו לשון חכמים. אבל לשון תורה קרוי רימה דחי ותולעה דמת. ורבינו משום דמיירי בשעת פטירתו של אדם קאמר דמניח את הגוף לתולעת שאח"מ ורימה שכבר נתרחש מחיים המה העומדים בחיותם לפני האב ואם: