העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא נא · פירוש טו
א"ל דחמשת המינים כו'. דחומרא כו' הכי גי' רבינו. וכן הביא הרי"ף בתחלה ברכת חמשת המינים ואח"כ דחמרא ושאר פירי. לא כנוסחא דילן בגמרא דמתחיל בפרי העץ ומפרש כל הברכה. ואח"כ דחמשת המינים על המחי' ועל הכלכלה וחותם על הארץ ועל המחי'. וא"א לגרוס הכי. חדא דמהיכא תיתי להקדים נוסח שאר פירי למיני מזונות. ותו דדעת תר"י שלא לומר בפירי ובחמרא ועל תנובת השדה והרי לפנינו איתא בשאר פירי. אלא נשתבש נוסחא שבידינו. ודע עוד דהסיום וחותם על הארץ ועל המחי' ג"כ אינו מעיקר הגמרא אלא מה"ג של ר"י גאון כידוע שמצוי כמה נוסחאות במס' ברכות שמקורם מרי"ג ז"ל וז"ל בה"ג לפנינו א"ל אביי לר"ד מאי ברכה א' מעין ג' א"ל על חמשת המינים כו' אומר על המחי' ועל הכלכלה כו' בא"י על המחי' ועה"כ ומר רב פיאס הכן הוי חתים על הארץ ועל המחי' וכן הלכה. ואית דאמרי עה"א ועל מיני מזונות עכ"ל [וכבר כתב רבינו ישעי' דטראני בתשובה. והובא בס' שינה הלכות ובית נתן. דדעת רבינו דבכולם צריך למיחתם על הארץ ועל הפירות בין דחמשת המינים בין דשבעת מיני' בין דחמרא. וידוע דנשתנה בזה נוסחאות הגאונים ז"ל ותר"י כתבו דיש מסיימים בחמרא בא"י על הגפן ועפה"ג והשיגו שאין לשנות בחמרא מנוסח אינך מיני דמסיים בהארץ. ונראה ברור דהנך פוסקים ס"ל גם בחמשת המינים בא"י על המחי' ועל הכלכלה. וכ"ה הנוסחא שמצא המחבר ב"נ בכת"י]: