העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא מח · פירוש ו
ואי איכא עיירות טובא כו'. מקור זה הדין בד' כ"א א' אתיתו מברניש לבי כנישתא דדניאל דהוי תלתא פרסי אמאי סמכיתו כו' נפק אחוי לי' הני מתוותא דמבלען בשבעים אמה ושירים. ופרש"י מתוותא עיירות חריבות כו' דס"ל כרי"ף ורמב"ם דעיירות ישובות אפי' בקמ"א אמה מותר. אבל רבינו מפרש כמשמעו עיירות משמע ישובות ומכ"מ דוקא שבעים אמה ושירים ותו לא. מבואר סתמא דגמרא כחייא ב"ר. ובזה פליגי הראשונים ז"ל. ונעמיק יותר דלהלן אות ט"ז יבואר דשיטת הרי"ף דהלכה כדברי המיקל בעירוב דוקא בע"ח וביחיד נגד יחיד. ורק בפלוגתא דריב"נ ורבנן פסק הש"ס להקל בע"ת ויחיד נגד רבים. וא"כ הא דלא קיי"ל כר"מ ניחא בפשיטות דלא כהוכחת מהר"מ מרוטנבורג שכ' באות ד'. אבל בפלוגתא דר"ה וחייא ב"ר הלכה כר"ה דעדיף מיניה כידוע. וגם ר"ח דאוקי הברייתא דג' כפרים המשולשין שלא כמשמעה כר"ה אזדא. אבל רבינו פסק להלן בכ"מ הלכה כדברי המיקל בע"ת ויחיד נגד רבים. א"כ אמאי פסק כאן דלא כר"מ. אלא משום דסתמא דגמרא דברניש דלא כר"מ. דמיירי אפי' בעיירות ישובין. וממילא מוכח דהלכה כחייא ב"ר. ומקור זה הערה בפי' בה"ג פ' הדר שהעתיק דברי רבינו כהווייתן. והוסיף ראיה לזה מסוגי' דא: