אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא מג · פירוש י

פירוש ט

מאי לוין ע"ש שבשוק כו'. רבינו מבאר והולך דע"כ יש לנו לפרש האי מימרא בסאה בסאה וכפי' ה"ג שהביא פרש"י. דאי נפרש דיהיב זוזי על פירות והיינו דתנן אין פוסקין עה"פ עד שיצא השער אע"פ שאין לזה יש לזה. הרי דפשיטא דשרי. ואי אוזפי' זוזי מכבר והשתא בעי לאוקמי' אפירי היינו ברייתא דר' אושעיא בד' ס"ג דתני' וכולם אם יש לו מותר ללות ע"ש שבשוק. ובמאי פליגי אמוראי אלא ע"כ מיירי בלוה סאה בסאה ורש"י מפרש בלוה מעות ע"מ שאם לא ישלם באותו זמן שקבעו לו יתן לו פירות כשער של עכשיו. והשתא לא דמי להא דתנן יצא השער פוסקין. דהתם זביני והכא הלוואה. וכ"ת א"כ ודאי בעינן יצא השער ויש לו כהא דר"א. לא כי דהתם לא התנה כלל. ובשעה שהגיע הזמן הוא דפסק עמו על פירות. מש"ה לא מהני יצא השער לחוד. משא"כ הכא דמתנה בשעת הלוואה. מש"ה פליגי ומסקינן דלוין. וממילא פשיטא דלוין סאה בסאה ע"ש שבשוק. דודאי הלואת פירות קילא מהלוואת מעות כמש"כ בגידולי תרומה שם חלק ה' אות א'. מיהו כ"ז לשיטת רש"י וסיעתו דקביעות זמן פירעון לא איכפת לן. אבל להרמב"ן וסיעתו אפי' סאה בסאה אסור בזה האופן. וא"כ נראה דדעת רבינו וה"ג כהרמב"ם ז"ל ומש"ה לא אשכחן פתר אלא בהלואת סאה בסאה. וכ"ת הא בסה"ת שם כ' בשם רבינו יהודאי גאון ז"ל דפי' לוין סתם ופורעין סתם דלא כהרמב"ם ז"ל דפי' שלא קבע לו זמן. אלמא דלא ס"ל הכי והרי בה"ג פי' סאה בסאה איברא ה"ג שלפנינו היינו מר"ש קיירא. וכ"כ בעל העיטור שלהי אות כ' כיס דמאי דכתבו הני רבוותא ור"ש קיירא דלא אסרינן סב"ס בדרך הלוואה אלא היכ' דליכא שער בשוק והא דאמר ר"ה לוין על שער שבשוק סאה בסאה לא דיקא לן כו' והאריך שאסור. וע' מקור מים חיים סי' קס"ב שהביא ראי' לדעת רבינו מתוספתא פ"ד דב"מ דתני אמר לו הלוני כור חטים ואני אתן לך כשער שאתה מוכר בו מותר וע"ש שתמה על בה"ת וג"ת. ובאמת הם מפרשים דפי' הלווני היינו המעות כעין הקפה. אבל מיירי במכירה והיינו טרשא ומש"ה אפילו לא יצא השער. וראוי לדעת דבעל העיטור אחר שהשיג על פירושו של רבינו ובה"ג כ' והא דאמר ר"ה לוין ע"ש שבשוק כפירושא דר"ש לוין מעות לפרוע חטים ע"ש שבשוק. ותמה בג"ת. דכלפי לייא סאה בסאה אוסר ע"ש שבשוק אם אין לו. ומעות מותר. והנראה לי דמפרש על שער שבשעת הגבי' וזמן פרעון מש"ה שרי. משא"כ בלווה ע"ש שבשעת הלוואה לא מהני אף בסאה בסאה. דהלוואה חמור וחשו שמא יוקרו חטין ויהי' רבית. אבל על שער בשעת פרעון שרי. ובהא לא קאי כפרש"י ז"ל אלא בהא דמיירי בהלוואה:

והאמר מר אם יש לו מותר ללות ע"ש שבשוק כצ"ל:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה