העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא מג · פירוש ח
ואי ודאי אית לי' פירי לההוא יזופא בעידנא דקא יזיף או שא"ל הלויני כו'. אינו מדוקדק. שהרי הלויני עד שיבא בני כו' היינו יש לו פירי כפרש"י במשנה דכיון שיש לו ש"ד כו'. וא"כ למאי כתב רבינו בתרתי בבי. וי"ל דע"כ הא דנקט התנא האי גוונא ולא תני בפשיטות ואם יש לו מותר. רבותא קמ"ל דבכה"ג מיקרי ג"כ יש לו ולא הוי כאשראי. וכ"כ בגדולי תרומה שער מ"ו ח"ה. מש"ה רבינו נקיט תחלה יש לו ממש כמשמעו ואח"כ הוסיף דאפי' בכה"ג שרי כ"ז יש ליישב לפרש"י וסיעתו ז"ל דמתני' משום דיש לו מותר. ורישא אסור משום שאין לו ולא יצא השער. אבל דעת הרמב"ם פרק י' מה' מלוה ולוה דמתניתין כולה ביש לו או יצא השער אפי' ברישא. ומכ"מ אסור באומר ואני אתן לך לגורן. משום שקבע לו זמן. וכ"כ הסמ"ג שלהי ה' רבית אע"פ שיש לו מאותו המין או שיצא השער ה"ז אסור ללות סאה בסאה עד זמן קבוע אלא לוה סתם ופורע באיזה זמן שיפרע דתנן לא יאמר אדם לחבירו הלויני כור חיטים ואני אתן לך לגורן. אבל א"ל הלוני עד שיבא בני כו' פי' דדמי ללא קבע לו זמן ורבותא קמ"ל ל"מ בלא קבע זמן כלל מותר אנא אפי' קבעו זמן כזה מותר. א"כ מתפרש דברי רבינו הכי ואי ודאי אית לי' פירי כו' ובכה"ג דמיירי מעיקרא שלוה על אימת שירצה יפרע בלא זמן או שא"ל כו' אע"ג שקבע לו זמן מכ"מ שרי. וע"ע בסמוך שיתבאר דעת רבינו כהרמב"ם ז"ל: