העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא מב · פירוש י
אפי' הא דאסורא דרבנן כו'. רש"י מפרש שרוך הנעל שדרך ישראל ודרך העו"ג בע"א כגון שיש צד יהודית בדבר ודרך ישראל להיות צנועים כו'. ר"ל או איזה טעם המיוחד ליהדות. או איזה צניעות שג"כ דרכן של ישראל בכך [הכי נראה משו"ת מהרי"ל שורש פ"ח או יהדות או צניעות קאמר] ועפ"ז הי' אפשר לפרש הירו' שביעית פ"ד וסנהדרין פ"ג דפפוס ולוליינוס נהרגו על שנתנו להם ברבים לשתות בכוס זכוכית צבועה ולא רצו. ואולי מנהג ישראל הו' שלא לשתות בכוס צבועה מחמת שהתקינו להשקותן בזה לאבלים כדאי' במ"ק ד' כ"ו. והיינו מנהג יהדות. אבל הרי"ף כ' העו"ג שבאותו הזמן הי' עושין רצועות של מנעליהן אדומות וישראל הי' עושין שחורות כדי שלא ילבשו מלבוש עו"ג כו' וכ' הכ"מ דדוקא דאיכא בזה לאו דלא תלכו בחקות הגוי כמש"כ הרמב"ם בה' ע"ג ועפ"י זה כ' הרמב"ם בה' יסה"ת אפי' מצוה משאר מצות. דמשמע מצוה מה"ת ממש. וצ"ל הא דנקיט הש"ס האי איסור וקרי לי' מצוה קלה משום שתלו בדעת העו"ג. ויש היתר לאיסורו אי לא יתנהגו המה בזה. וכיב"ז מפרש ביבמות ד' צ"ה מאי איסור קל אשת איש ע"ש. וא"כ פי' הירו' הנ"ל צ"ל שהי' בזה חוק ע"ג לשתות בכוס צבוע כמש"כ מפרשי הירו'. ורבינו מפרש אפי' ערקתא דמסאני איסור דרבנן. שאסור משום מראית העין. ואפי' בצינעא אסור משום כ"מ שא"ח מפני מה"ע אפי' בחדרי חדרים אסור. ובהא בשעת השמד או בפרהסיא יהרג וא"י אבל בצינעא ושלא בשעת השמד אע"ג דאביזרייהו דע"ג הוא. מכ"מ הא אינו אלא מדרבנן ונראה לדקדק מדלא מפרש בשאר איסורין שאסור משום מראית העין כמו שבת וכדומה. ש"מ דדוקא באיסור ע"ג של מה"ע יהרג וא"י ולא בשאר אסורים. וכן הא דירו' הי' חוק ע"ג כמש"כ. וא"כ כשמקשה והא אסתר פרהסיא הואי. ע"כ לא משום ערקתא דמסאני מקשי אלא משום דגוף עריות הוי. והיינו מצוה משאר מצות. וזהו דעת רבינו: