העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא מב · פירוש ח
מ"ט כיון דגזרה כו'. מפרש רבינו טעם דשעת השמד דלעולם הוי קה"ש ברבים. ויש להסביר משום דאנסין שכיחי אז. וחברא חברא אית לי' והכל ישמעו שפלוני מסר נפשי' על עבירה. וכן יעשו גם המה. משא"כ שלא בשעת השמד. אינהו לא צריכי ללמוד ממנו. ורש"י מפרש בכך. וא"כ הוי כהא דתנן אין פודין אה"ש יותר מכדי דמיהן מפני תה"ע ומפרש הש"ם כי היכי דלא ליגרי בהו ונ"מ בין שני הטעמים דלפרש"י יש להסתפק אי שרי להנאת עצמו בשעת השמד כמו בפרהסיא. וע' חידושי הר"ן בסנהדרין שם והג"א כתובות פ"א וליקוטי פר"ח על הרמב"ם ה' יסה"ת שנסתפקו. אבל לדעת רבינו פשיטא דשרי לעבור וא"י. והכי מבואר להלן ברם צריך כו' ה"מ כו' וממאי דכי א"ר בפרהסיא קאמר כו' פי' דילמא על שעת השמד קאי רבה ובצינעא הא בפרהסיא אפשר דלעולם יהרג וא"י ומסיק דל"ש: