העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא מב · פירוש א
כפור במילתא דשמיא ופלח לע"ג. זה הלשון כ' בה"ג ה' ע"ג ג"כ. ולאפוקי אי אנסין לי' שיהא נראה כמשתחווה לע"ג ולא לכפור לא מיבעי למימסר נפשי' אלא בשעת השמד ובפרהסיא והיינו ערקתא דמסאני לדעת רבינו כמבואר להלן. מיהו בפ"ע אין בזה אלא אסור דרבנן. דכ"מ שא"ח משום מראית העין אפי' בחדרי חדרים אסור. וע"ז לא מחייב למימסר נפשי'. ונראה פשוט דאפי' לר"י דס"ל דבר שא"מ אסור מה"ת בכה"ת. מודה דבע"ג שרי כה"ג. דכיון דלא מכוין לע"ג לאו כלום קא עביד כדאי' בשבת ד' ע"ב אלא דחזי לאנדרטא וסגיד לה אי דקבלי' באלוה מזיד הוא. ואי דלא קבלי' באלוה לאו כלום הוא. ולא כמרכבת המשנה ה' שבת פ"א שהביא ראי' מע"ג לענין דבר שא"מ ופ"ר דלא ניחא לי' לשאר עבירות שבתורה. ותדע. שהרי רבינו פסק בפר' אמור סי' ק"ה דפ"ר דלא ניחא לי' חייב בכה"ת וכמש"כ שם. ומכ"מ לענין ע"ג לא אסר אלא מדרבנן. ועוד יש לפרש לשון רבינו ובה"ג כפור במילתא דשמיא. לאפוקי אי להנאתו של עו"ג מאנסו לישראל וכמבואר באות י"ב בס"ד: