העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא מא · פירוש ה
ואמר רבה כו'. כל הנושא אשה לשם ממון. בגמרא דקידושין אי' הני ג' מימרי אהדדי. הא דהנושא אשה שאינה הוגנת לו כאלו חרשו כו'. והאי מימרא. והבא אחריה דאליהו כופתו כו'. ואחר כל הענין דכל הפוסל פסול הביא מימרא רביעית דכשמעיד הקב"ה על השבטים כו' שכתבה רבינו בסמוך. והי' במשמע דהכל מדבר בענין א'. והרי מימרא ראשונה דכאלו חרשו כו' ודאי בפסול ממש קאי כסיפא דקרא ולא יכלו להגיד בית אבותם וגו' וא"כ אידך מימרי דהנושא אשה לש"מ כו' מיירי ג"כ בהכי. וכן פרש"י בד"ה בנים זרים מאשה פסולה ולשם ממון נסבה כו'. וכן במימרא שלישית דאליהו כופתו כו' פרש"י שאינה הוגנת פסולה לו. וכן במימרא רביעית דכשהקב"ה משרה שכינתו אינו מעיד עליו כו' מסיים הגמרא לפנינו אימתי הוי עדות לישראל בזמן שהשבטים שבטי י"ה דמבואר דמיירי בפסול ממש ולא בבת ע"ה שאינה ראוי' לו. כ"ז פרש"י. וכ"כ הרא"ש על מימרא רביעי' שאינה הוגנת לו פירוש שיש בה פסול משפחה וכ"כ הריב"ש סי' ט"ו. אבל רבינו הביא מימרא קמא דכאילו חרשו. והפסיק הענין בסוגי' דפסחי' דישא בת ת"ח ולא בת ע"ה. ועלה הביא הנך תלתא מימרי דקידושין. ש"מ שמפרש הנך מימרי בנושא אשה בת ע"ה שלא לפי ערכו. ומש"ה כשהביא מימר' דכשהקב"ה מעיד על השבטי' כו' לא סיים אימתי הוי עדות לישראל כו' דודאי בע"ה ג"כ מיקרי שבטי י"ה ולא בא רב לדרוש מהאי קרא אלא שמעיד הקב"ה על ישראל. והא שהעלה רב דלא יעיד על זרעו של זה הנושא בת ע"ה לא מקרא קא דריש לה אלא מנפשי'. ופשוט שלא גריס בגמרא האי סיומא אימתי הוי עדות לישראל כו' וכן ברי"ף ליתא והשתא מימרא דהנושא אשה לשם ממון כו' אתי כפשוטו. דלפרש"י קשה מאי קמ"ל במאי דדריש הוין לי' בנים שאינם מהוגנים פשיטא הא הולכין אחר הפסול שבשניהם. וכבר נ"ל מאורייתא דמשה מממזר כדאיתא ביבמות פ' הערל. אבל לפי' רבינו קמ"ל שיוליד בנים זרים פחותי הערך וע"ה שלא לפי כבודו. והוויין זרים ממנו. וכן במימרא דאליהו כופתו כו' ומסיים אוי לו לפוסל את זרעו ופוגם את משפחתו ונושא אשה שאינה הוגנת לו. ופרש"י לפי דרכו היינו הך שפוסל את זרעו כגון שנושא אשה שאינה הוגנת לו. אבל לפי' רבינו תרי מילי נינהו פוסל את זרעו באשה פסולה. ונושא אשה שאינה הוגנת לו בבת ע"ה והנה בהגהת רמ"א אה"ע סי' ב' משמע כפרש"י והרא"ש וריב"ש. וסוגי' דעלמא כפי' רבינו. וע' ביאורי הגר"א אה"ע שם סק"ז דהא"ח גם כן דלא כריב"ש: