אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא מ · פירוש ט

פירוש ח

אלא כדי שיאמרו פלוני כו'. ולא הביא רבינו ההיא דאי' שם תו אמר עולא לא שישמעו קול הברה אלא כדי שיהו נרות דולקות ומטות מוצעות ונשים טוות לאור הנר ושמחות לה ואומרות פלונית נתקדשה היום. ואין זה קשה. דרבינו לא הביא כל הדינים שבאותו ענין שמדבר בו. אבל יש ללמוד מדעת רבינו כדעת הר"ן דבמימרא דר"ה פלוני שמע מפלוני כו' לא בעינן שישמעו שפלונית נתקדשה היום. ולא כהטור אה"ע סי' מ"ו והביאו בח"מ וב"ש שם. ולדעת הטור צ"ל דהגמרא סמך בסיום המאמר על סיום מימרא דעולא. אבל רבינו שלא הזכיר מימרא דעולא ולא פירש במימרא דר"ה דבעינן הכי. ש"מ דבכה"ג לעולם חיישינן לה. וראוי לדעת דיש בענין זה הרבה גי' מתחלפות ובפרט בברייתא דשם. דת"ר בעולה אין חוששין לה. הי' שם גי' בה"ג והרי"ף חלוצה אין חוששין לה וכן פסק הרמב"ם בפי"ז מה' א"ב. וזה ידוע. עוד אי' לפנינו שלא לפלוני אין חוששין לה. והרי"ף לא גרים לה ומש"ה לא הביאו הרמב"ם ובחנם תמה הכ"מ פ"ט מה' אישות ה' כ"ב ע"ש. עוד תני' בעיר אחרת אין חוששין לה. ופרש"י והפוסקים דבעינן שישמעו שנתקדשה בזו העיר דוקא. אבל הרמב"ם מפרש דבעינן שיראו עכ"פ איזו מעשה וידים מוכיחות קצת. דהיינו שמחת ארוסין והברייתא רבותא קמ"ל דאפי' בעיר אחרת שאין הוכחה להיפך ממה שלא ראו שום שמחה אינה כלום. וכש"כ אם אמרו שנתקדשה באותה עיר ולא ראו מאומה שאין בקול ממש. והיינו שכ' הרמב"ם שם דבעינן שראו כמו שמחת ארוסין וישמעו קול הברה. וכן הוא בש"ע שם היינו פי' הגמרא לא שישמעו קול הברה והוא מיותר. אלא משום שהוא נצרך ודאי דבלא הברה ל"ח בשמחת אירוסין. וקאמר דאפי' שמעו קול הברה לא סגי אלא בזה האופן. ועפ"י זה יצאו דברי הרמב"ם מזוקקים:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה