העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא מ · פירוש ג
והיית רואה כו"כ בתוך ביתי והיית רואה לי קרקע במה חשדתני. בגמרא אי' על הקרקע אמרתי שמא מוחכרת ביד אחרים וצריך ישוב דמה הועיל בזה שהחכירן. וכי משום זה אינו יכול למוכרן וליתן לו מעותיו. והרי בל"ז ע"כ בדעתו הי' שיתן לו קרקע כדי למוכרו. בשלמא בהמה מושכרת אינו מצוי למכרה דמי יודע אם תחיה בכלות משך החכירות ופירות שאינם מעושרים אסור ליתן טבל בחוב כדאי' פ' הזרוע ואף כי לע"ה שאסור למסור לו טבל. והא ל"ק לעשרינהו מיד. די"ל דמנהג ע"ה כשרים הי' ליתן לחבר להפריש תרומה ומעשרות כדי שלא לטמאות ת"מ שבה. ע' גיטין ד' ס"ב א' אין עושין כו' ופרש"י. ולא הזדמן לפניו חבר. אבל קרקע מוחכרת מא"ל. וי"ל דהי' צריך לאזולי נכסיו ולמוכרן פחות משוין. ולא ביקש ר"ע לנוגשו ויודע הי' דסוף שיבא לידי גוביינא. והרי נתיישב אצלו במה שלקח פרקמטיא או שדות וכרמים שלא כדין. שהרי יודע הי' דנצרך לשלם שכרו להמושכר לו. אלא שלא הי' מבקש ר"ע שיפסיד בעליו בשבילו. אבל גי' רבינו מחוורת וכן בתד"א שם ליתא: עוד יש בנוסחת רבינו שנוי מנוסחת הש"ס לפנינו. דאי' בתשובת אותו אדם. העבודה שהדרתי את נכסי. ומשמע שאסרן עליו בקונם. והוכיח מזה הרשב"א שו"ת ח"ד סי' ר"ב דהמודר הנאה מנכסיו אין לו בהם זכי' כמו שאר אה"נ. אבל אין כן דעת רבינו כמש"כ באורך סי' קל"ב אות י"ד. ומש"ה גריס כאן הקדשתי נכסי לשמים. והכי נראה מגוף המעשה שהקדיש למצוה כדי שיזכה בזה. אבל לידור הנאה מנכסיו אין בזה שום מצוה ואדרבה אסור לעשות כן וכאלו בונה במה: