אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא לה · פירוש יב

פירוש יא

ואי לא חכם הוא אי אדם כשר הוא כו'. ראיתי להעיר במש"כ הרא"ש סי' ק"ו בשם הראב"ד להשיג על בה"ג שכ' שאין קורעין בחוה"מ על שמועה קרובה לא על קרובים ולא על חכם. ומתניתין דאין קורעין כו' אלא קרוביו של מת מיירי לפניו. והראב"ד השיגו דע"כ גם ביום שמועה מיירי דאי בין מיתה לקבורה אפי' על אדם כשר דלאו חכם קורעין בחוה"מ דהרי הסוגי' מיירי בקריעה דחוה"מ. אלא ע"כ דחכם דעדיף מאדם כשר אפי' ביום שמועה ומדקאמר הכל כקרוביו אלמא דקורעין על שמועה דקרוב בחוה"מ. ובאמת הוא לכאורה מכרעת דברי בה"ג אבל גברא רבא אמר מילתא כו' ואף כי גאון שכ' הראב"ד עצמו והביאו הרא"ש פ"ד דסנהדרין שאינו בנמצא להשיג על גאון מגמרא מפורשת. אבל כ"ז גרם להקשות מחמת שפירשו אדם כשר. דלא סנו שימעניה ואינו חשוד על שום עבירה ולא ביטל שום מצוה כו' כמבואר ברא"ש בשם הר"מ מרוטנבורג וכ"כ ש"פ. וא"כ כל חכם הוא אדם כשר ג"כ. דחכם שחשוד על עבירה אוי לו ולחכמתו. ומש"ה נדחקו לפרש כל הסוגי' על יום שמועה. אבל בה"ג מפרש אדם כשר כמש"כ הנימוק"י בזה"ל והא דתנינן אין קורעין לאותן שאינן קרובים מפרש בגמרא דמיירי באיש שלא נודע בחכמה ובחסידות או שלא הי' שם בשעת יציאת הנשמה כו' וע"כ בחכמה או בחסידות קאמר. והיינו אדם כשר. ולזה כיונו רבינו יונה ורמב"ן שהביא הב"ח וש"ך סי' ש"מ ס"ק י"א ע"ש ומפרש הסוגי' כמשמעה לפני המת כמו הא דאין חולצין שהוא חליצת כתף לפני המטה. וע"ז מקשה והולך אי אדם חכם הוא או אינו חכם אלא בחסידות שהוא בעל מעשים חייבין לקרוע בפניו אפי' בחוה"מ. אבל על השמועה לא שמענו כלל. ומכ"מ מודה בה"ג דקורעין על חכם ביום השמועה כהא דרב ספרא. משא"כ מוחזק בחסידות אין קורעין אלא לפניו. ומש"ה רב ספרא דידוע בחסידות כדאי' שלהי מ' מכות והובא בדברי רבינו בסי' ל"ו ודובר אמת בלבבו כגון ר"ס. ומכ"מ לא בקשו לקרוע ביום השמועה והיינו דתניא גבי חכם הכל כקרוביו. והכל קורעין אפי' ביום שמועה כמו בקרוב. משא"כ באדם כשר לא מצינו בו דיני קרוב. עכ"פ למדנו מדעת ה"ג דאין קורעין בחול המועד ביום שמועה על קרוב חכם: ולמדנו דאדם כשר הוא המוחזק בחסידות ובמע"ט. והכי נהוג. ובדרך דרוש פירשתי דהיינו דכתיב ויקרא שמו אלון בכות שבכו על דבורה ולא נזכר בכי' על רבקה. וידוע המדרש. ועפ"י הלכה זו י"ל שלא נזכר בתורה אלא מה שיש ללמוד הלכה כמו בהא דויבוא אברהם לספוד לשרה ולבכותה שכ' ריש פ' חיי. מש"ה נזכר בכי' על דבורה שהיא היתה בעלת מעשים והי' לפני המת. משא"כ רבקה שהי' יום השמועה. ומחמת קורבה לא הי' מחוייב אלא יעקב ולא בניו:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה