העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא לב · פירוש ג
אלא כי משכח רווחא דנקא מתבעי' לי' לזבוני. משמע דאסור לעצור כדי למכור בשעת היוקר אפי' ברווח שתות ולא יותר. אלא צריך למכור מיד. ושמואל דמשהי לפירי' ומזבין להו בתרעא אפלא כתרעא חרפא. הי' פירות שדהו כמש"כ רשב"ם. מיהו הוא ז"ל כ' דלעצור פירות השוק כיב"ז יצא שכרו בהפסדו אבל איסור ממש ליכא. וכ"כ בד"ה אוצרי פירות שקונין בשוק לאצרם למכור ביוקר ולמד מדמפרש הש"ס אוצרי פירות כגון מאן א"ר יוחנן כגון שבתאי אוצר פירי. ופי' רשב"ם כדי למכור לעניים ביוקר אבל כגון דאצר פירי בשעת הזול למכור בזול לעניים בשעת היוקר כדלקמן אע"פ שגורם יוקר השער מותר עכ"ל. אבל הפוסקים לא הביאו הא דאר"י כגון שבתאי אוצר פירי וס"ל דאיסור ממש הוא לעצור מן השוק כיון דגורם היזק לעניים. ואע"ג דהפסוק מיירי כגון אוצר פירי כדי למכור ביוקר להקטין איפה ולהגדיל השקל. מכ"מ דרך הפסוק לנקוט האיסור היותר חמור לפי גודל העונש שמיעד עליו. וחז"ל למדו לאסור מעין זה ג"כ. כמו בנדה ד' י"ג א' האוחז באמה ומשתין מביא מבול לעולם כו' עד וכל כך למה מפני שמוציא ש"ז לבטלה ואר"י כל המוציא ש"ז לבטלה חייב מיתה שנ' הנחמים באלים תחת כל עץ רענן שוחטי הילדים וגו'. והרי קרא במוציא בכוון להנאת עצמו מיירי ומכ"מ הוסיפו חז"ל לאסור קרוב לזה דהיינו לאחוז באמה להשתין שאינו מכוין להתחמם. וכיב"ז בתענית ד' י"א א' אל ילך לביתו ויאמר שלום עליך נפשי כו' עליו הכ"א והנה ששון גו' הרוג בקר ושחוט צאן וגו'. והרי בזה שאינו משתתף בצער הצבור לא הגיע עדין לידי מידה זו. אלא מעין זה שכתב בתורה. וה"נ אסרו חז"ל כל עצרת פירי. והא דנקיט הגמרא כגון מאן אמר ר"י כגון שבתאי א"פ. הוא פי' הפסוק ועיקר האיסור וכיב"ז ביבמות ד' כ"א א' אסברא לך כגון כלתא דבי ברציתאי כו'. ר"ל דבהו איכא כמה כלות יש לגזור כלת בתו משום כלת בנו. ולא דבמקום אחר לא גזרו אלא מפרש עיקר הגזירה. דמשום כי הני גזרו בכ"מ כלת בתו אטו כלת בנו. וה"נ נקיט עיקר האיסור דמיירי קרא. ומש"ה גזרו ואסרו כל אוצרי פירות:
אבל יתירין לי' מן פירי דנפשי' כו' עד דקיימי' כו' כצ"ל. וכן הלשון להלן ברם צריך בזמן דאיכא בצורתא כו' עד דקיימן לדמי' כו'. וכן הוא בדפוס ווינציא: