העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא כט · פירוש טו
מדאשכח כולה מילתא קושטא כו'. הא פשיטא דעפ"י חלום שמגיע להקדש וכדומה אין מוציאין ממון. ודוקא נדוי דקים לחז"ל שאין מראים חלום כזה לשוא. וכמו כמה חלומות דפ' הרואה דקים להו שהוא מראה הכי והכי. והא שנסתפקו הרשב"א ור"ן נדרים ד' ח' בנדר בחלום. היינו משום דנדוי מיקרי ג"כ נדר כמו בהא דסנהדרין ד' ס"ח הותר הנדר כו'. [וע' מש"כ סי' ל' אות ה' דנדר ממש הי'] וחד מחתא נינהו בכמה דברים. אבל בשאר חלומות ודאי אין לעשות על פיהם. מיהו מדאשכח מילתא כולה קושטא ה"נ קושטא הוא. ואע"ג שכבר למדנו מיוסף שאין ראי' מחלק על חבירו. מכ"מ הא אפשר להיות אמיתי ג"כ וניכרים שגם זה אמת. והביא רבינו צדקה והקדש ומעשר ודפלוני דיש בהם ספקו להקל ויש מהם להחמיר ובכולהו מסתפקא לן. ותשב"ץ ח"ב כ' לחלק בין ספק ממון דאזיל בתר חזקה בין נדוי דאסורא הוא. וספק להחמיר כיון שאפשר להתיר. ולדבריו ז"ל אם ראה בחלום שזה חלב וכדומה אסור: