אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא כו · פירוש לג

פירוש לב

אלא שלשה בשל ר"ח וא' בשל חנוכה. יפה העיר בעל ש"ש דנראה דרבינו לית לי' הני כללי דכייל הרוקח בשם רש"י והובא בש"ע סי' תרפ"ד שאם טעה החזן וקרא ד' בשל ר"ח אם לא הוציאו ספר ב' אין צריך לקרות יותר. משום דדייק לשון אין משגיחין בחנוכה. משמע אפי' לא קרי בחנוכה כלל. אבל רבינו מפרש אין משגיחין בחנוכה אלא ג' בר"ח וא' בחנוכה. הא לפחות אחד ג"כ ודאי לא שמענו לעקור הא דתנן בחנוכה בנשיאים. והיאך אפשר לומר דסגי אי לא קרינן בנשיאים אלא בפרשה אחרת. ובעניי קשה לי טובא זה הפסק שהרי רב יוסף אמר אין משגיחין בר"ח. והיאך אפשר לומר שאם לא קראו בר"ח אין צריך להוציא ס"ת אחרת. וא"כ ה"ה שבת ור"ח אם קרא המפטיר ג"כ בשבת אין חוזרים על ר"ח וזה תמוה מי גרע ר"ח שחל בשבת משאם חל בחול וקראו ענין אחר שלא מענין היום. אבל האמת יורה דרכו שרש"י לא מסוגין קאתי עלה אלא מלשון המדרש ילמדינו שהביא התו' מגילה ד' כ"ג א' וז"ל אבל בשבת ור"ח של חנוכה א"צ כדאי' בילמדנו דחנוכה דהילכתא אין משגיחין בחנוכה כל עיקר ודייקי מלשון כל עיקר דה"ה שלא קרא כלל בחנוכה ולא בעינן אלא קרה"ת בצבור אפי' שלא מענין הנשיאים. וז"ל הב"י בשם הרוקח פ"א שכח וקרא ד' בפרשת החודש שבא בחנוכה ואמר רבי אם לא הי' ס"ת מבחוץ לא היינו צריכים לקרוא חמישית בשל חנוכה דהא אמרינן אין משגיחין בחנוכה ופורים כל עיקר כלומר אם לא יקרא כל עיקר אין לחוש. אחר כי קרא בתורה אסור לקרוא פעם שנית אלא כהן בלבד קורא במקום לוי. עכ"ל. וכוון להא דילמדנו וחנוכה ופורים שוין בדבר ואין להגיה ולמחוק תיבת פורים כמהרל"ח. ומזה למדנו דה"ה בלא שבת ור"ח אלא בחנוכה לחוד שטעו וקראו בפרשת השבוע וכדומה אין משגיחין בזה אחר שקראו בתורה וכמו בפורים. והא שכ' אלא כהן בלבד כו' אין לזה ביאור לכאורה. ונראה דכוון למש"כ עוד הב"י בשם מעשה דרש"י. מעשה בא לפני רש"י ששכח החזן כו' ואומר רבי אם לא הי' מוציא ס"ת לא הי' צריך לקרות יותר דהא אמרינן אין משגיחין בחנוכה ופורים וכצ"ל ולא בר"ח] כל עיקר. אבל עכשיו שמוציא ב' תורות. משום פגמו של ס"ת צריך לקרות חמישית בשל חנוכה. ואין לומר שרביעי עצמו יקרא בשל חנוכה קודם שיחתום בס"ת הראשון בפ' דר"ח דהו"ל מדלג ואין מדלגין בתורה כו' עכ"ל. והרוקח כוון לזה שאין לומר דיקרא הרביעי אחר שכבר חתם בדר"ח. ויגללו בדחנוכה והוא יקרא. ולא יהי' בזה חמשה אנשים. דגם זה א"א דרק כהן קורא פעם שנית במקום לוי. אבל באופן אחר לא מצינו. וא"כ ע"כ צריך שיעלה חמישי וזה הוא נגד מאמרם בר"ח ארבעה. ואין משגיחין בחנוכה ופורים לדקדק בקריאת הפרשה אשר להם. נגד דין המפורש בדיוק. עכ"פ כולם כוונו להא דילמדנו ולא להא דגמרא שאמרו אין משגיחין בחנוכה. והרי גם הרי"ף לא הביא כלל זה הלשון ולא כתב אלא עיקר הדין ור"ח טבת שחל להיות בחול קרי בר"ח שלשה וחד קרי בחנוכה וכן הילכתא ותו לא מידי. אלמא שאין מקום לדקדק מכאן מאומה. ואין לנו אלא לשון הילמדנו וכמש"כ התו'. ול"ד בר"ח ה"ה בחול. ואולי ס"ל להמדרש דקרה"ת דינה כמו תפלה דאין מחזירין בכל יום שאין בו מוסף אם לא הזכירו מעין היום כדאי' שבת ד' כ"ד וה"ה בקרה"ת דיום התענית. ובזה ניחא מנהג שכ' הרמ"א סי' תקס"ו ס"ב דכשקובעים ת"צ בכל השבוע קורים ויחל גם בשחרית. ואם חל בב' וה' קורין שחרית בפ' השבוע. ולכאורה תמוה ממ"נ כיון שהמנהג בשאר ימי השבוע לקרות ויחל בשחרית. אלמא נקטינן דדינא הכי. וא"כ אין יוצאין י"ח במה שקורין בב' וה' בפ' השבוע. שהרי מפסיקין לתעניות. אבל למש"כ ניחא דה"ה בכל תענית אם לא קראו בו"ק או ויחל יצאו י"ח רק שיהא קרה"ת בצבור. וא"כ מחמת מחלוקת הפוסקים אי צריך לקרות בשחרית. או לקרות כלל בת"צ דילן על איזה צרה ר"ל. להכי בב' וה' קורין בפ' השבוע שהרי אם אין בהם קרה"ת לא יצאנו ידי פרשת השבוע. שהוא ודאי לעיכובא כמו נוסח התפלה הקבועה שבכל יום. ובפרשת השבוע יצאנו גם ידי קריאה דתענית. שאין משגיחין בקריאתה לעיכובא משא"כ במנחה ובשאר ימים שאין בו פ' השבוע נקטינן כהני פוסקים שיש בהם קרה"ת וכמש"כ הרמב"ם ע"ל מש"כ אות ל' בס"ד. ולא תקשה עלי שלא הזכיר בילמדנו אלא חנוכה ופורים. והיאך נוסיף כמ"כ שאר ימים שאין בו מוסף. שהרי בתוספתא דברכות פרק ג' תני' גבי תפלה כל שאין בו מוסף כגון חנוכה ופורים ערבית ושחרית ומנחה מתפלל י"ח ואומר מעין המאורע בהודאה ואם לא אמר אין מחזירין אותו. ומכ"מ ה"ה בתענית וכדאי' בשבת שם. ולפנינו הביא הגמרא ברייתא בתענית לחוד וה"ה חנוכה ופורים. אלא חדא נקיט וה"ה אידך. מיהו כ"ז אין לו שורש לעיקר בגמרא אלא שכבר כ' התו' מגילה ד' ל"א ב' שסומכין בכמה דינים על המדרשים:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה