העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא כו · פירוש ל
בתענית ויחל משה. בגמרא אי' בתענית ברכות וקללות. וכבר כתבו התו' שם ד' ל"א ב' בד"ה ר"ח שנשתנה המנהג עפ"י מ' סופרים. וי"א דמתניתין בתענית צבור והשתא הכל כעין תעני' יחיד. והרמב"ם ה' תפלה פי"ג הי"ח מה שאנו מתענין על מה שאירע לאבותינו קורין ויחל משה. ובתענית שגוזרין אותו הציבור מפני הצרות כגון בצורת ודבר וכי"ב קורין ברכות וקללות כדי שישובו העם ויכנע לבבם כשישמעו אותם עכ"ל הרי בא ליישב המנהג והמשנה. וא"כ כשגוזרין בזה"ז תענית עה"צ קורין בו"ק וזהו מש"כ הרי"ף בתעניות בו"ק ולא הביא שנוי המנהג שקורין ויחל. אלמא דס"ל שלא נשתנה המנהג מדין המשנה. אלא ע"כ הרי"ף מיירי בתעניות על הצרות ובאמת גם כהיום יש לקרות בו"ק. אבל רבינו לא הביא כלל הא דבו"ק אלא ויחל משה. ע"כ או דס"ל שנשתנה המנהג. או משום שאין לנו ת"צ כדאי' בפסחים ד' נ"ד ב' אין ת"צ בבבל אלא ת"ב בלבד. ומתניתין בת"צ מיירי ולא כהרמב"ם ז"ל אלא כהרא"ש וטור שיבואר בסמוך. ובאמת הוא מחלוקת הגאונים הראשונים והביאם הטור סי' תקס"ו וז"ל ורב עמרם כתב שבתעניות הכתובים בפסוק דוקא קורין ויחל חוץ מבט"ב [והא דבמנחה קורין ויחל פשוט דלכ"ע קורין ויחל במנחה ולא דברו אלא בשחרית וכמבואר בטור א"ח סי' תקע"ט בסדר שבתענית ש"ג] ורב שר שלום כ' שבכל ת"צ וכל תענית שגוזרים על הגשמים וכל דבר הצריך להם אומרים ויחל כו'. הרי דהר"ע כהרמב"ם ורב ש"ש כרבינו. וכן סתם בש"ע שם. ובביאורי הגר"א שם סק"ד מוכח דמפרש פלוגתייהו דר"ע ורב ש"ש אי קורין גם בשחרית ויחל או קורין בסדר הפרשה או שאין קורין כלל ע"ש. ולא זכיתי להבין היאך משמע דרב עמרם כוון להא שאין קורין בשחרית כלל בתעניות שאין כתובין בתורה. אלא ה"ק דבאלו תעניות דוקא קורן ויחל הא בשאר תענית ציבור קורין בו"ק וכהרמב"ם ז"ל. ומקור זה הדין הוא במ"ס פרק י"ז ה"ז והובא ברא"ש מגילה פ"ד בתענית של ת"ב וז' אחרונות של עצירת גשמים בו"ק אבל תענית אחרות ויחל משה וכ' הרא"ש עלה דאיכא למימר דמתניתין נמי איירי בת"ב ובשבעה תעניות אחרונות ולא פליגי. וזהו דעת הטור לפי מה שהעלה הב"י סי' תקע"ה דבכל תענית קורין גם בשחרית ויחל כרב ש"ש. ומכ"מ בשבע אחרונות הביא בסדר קרה"ת בו"ק ולשיטת הרמב"ם לכאורה קשה אמאי נקיט ז' אחרונות כו' הא כל תענית שעל הצרות קורין בו"ק. ואין לומר דהרמב"ם ס"ל שאין קורין כלל בתענית שעל הצרות אלא בשבע תעניות אחרונות של גשמים שהן נקראין ת"צ וכשיטת הפוסקי' שהביא הרא"ש בתענית פ"א ס"כ אאל"כ שהרי הרמב"ם כ' בה' תענית פ"ג הי"א שאין גוזרין עה"צ תענית כגון צום כפור אלא בא"י בלבד ובגלל המטר כו'. הא על שאר הצרות הרי הן כתעניות ראשונות של גשמים ובה' תפלה שם כ' ובתענית שגוזרין אותו כו' כגון בצורת ודבר וכי"ב קורין בו"ק כו' הרי דבהא ס"ל כדעת הרא"ש וש"ע דבכל תענית שגזרו הציבור יש בהם קרה"ת אלא שתורין בו"ק וא"כ קשה הא דמ' סופרי'. וי"ל דהרמב"ם גמר לה מסוגי' דתענית ד' י"ג דשקיל וטרי טובא בהא דתני' אין בין ג' שניות לשבע אחרונות אלא שבאלו מתריעין ונועלין את החנויות. ומסיק דמש"ה לא תני תיבה וכ"ד ברכות משום דקא חשיב לה באידך פירקא. ואי איתא הא אכתי יש בינייהו בקרה"ת. דבשבע אחרונות קורין בו"ק ובשמות ויחל משה. אלא פשיטא דבכולהו קורין בו"ק. ואולי גי' דילן במ"ס בשבוש מיתני והכי צ"ל בת"ב ובתענית שגזרו על הצרות בו"ק. וע' במ"ס דילן שיש בהם שיבוש שלא כנוסחא שכ' הרא"ש ז"ל. נמצא דהרי"ף ורב עמרם גאון והרמב"ם ס"ל דיש לקרות בו"ק גם בחו"ל בגזירת תענית שעל הצרות. חוץ מתענית שבפסוק שהוא לזכר מה שכבר הי'. ורבינו ורב שר שלום והש"ע והרא"ש ס"ל דקורין לעולם ויחל משה: