אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא כו · פירוש כח

פירוש כז

למיקרא בספרא ולאגמורי באורייתא ולאפטורי בנביא כו'. אין לפרש לאגמורי באורייתא שהוא למוד הלכות החג. שהרי אין זה ענין בין למיקרא בסיפרא בין לאפטורי בנביא. שקבע רבינו בינתים. ותו דלהלן הוא דקאמר ולמדרש נמי בענינא דיומא. אלא על התרגום קאי. דהוא עיקר הלמוד לעמי הארץ שיבינו פי' הפרשה בכלל. וכדאי' בנדרים ד' ל"ז ב' ויקראו בספר תורת האלקים זה מקרא מפורש זה תרגום. והביא רבינו ראי' ע"ז דכתיב וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל מצוותן שיהא קורין כ"א וא' בזמנו. והיינו לשון המקרא כאשר שמע משה מפי ה'. ולמדריש נמי בעניינא דיומא כדתניא רשב"א אומר משה תיקן כו' ור"ל כמו דתיקן שיהו שואלין ודורשין בעניינו של יום לתלמידי חכמים בפרטי דינים. ה"נ למדנו מכאן לפרש את המקרא לעמי הארץ כדי שיבינו גם הם כראוי להם. והיינו ע"י תרגום ונביא שיש בו מענין המועד. ותרווייהו דרשי למדנו מהאי קרא דוידבר משה וגו' כמש"כ בס"ד בסי' קס"א אות א'. וע' מש"כ שם שאין לשון רבינו מבואר שמה כ"כ ומובן היטב ע"י דברי' שבכאן. וע' תו' מגילה ד' כ"ג ב' ד"ה לא שנו. שבימיהם לא נהגו לתרגם הפטרות של כל ימות השנה וכן הפרשיות. ור"ל לא נהגו לתרגם אלא ברגלים כמש"כ עוד בד' כ"ד א' ד"ה ואם הי'. והא שאנו מתרגמין הפטרות של פסח ועצרת טפי משאר יו"ט לפי שהן מדברות בנס היום כדי לפרסם הנס וכן במ"ת כדי לפרסם הנס עכ"ל. ועדין אין לזה מקור. אבל למש"כ רבינו דתרגום מקורו ממש"כ וידבר משה וגו' ומשה תקן לישראל שיהו שואלין ודורשין כו' ולהכי בקרה"ת דפסח ועצרת דמיוחד לענינו של יום מתרגמין כדי לפרש לע"ה. משא"כ קרה"ת דסוכות דקורין שור או כשב ואינו מיוחד לסוכות. וקרה"ת דחוה"מ אינו אלא מוספין שאינו נצרך לידיעת ע"ה וקרה"ת דרה"ש אינו מדבר בענין היום כ"כ ותרגום הפטרות שייך לתרגום הפרשיות. מיהו השתא אין מתרגמין כלל משום שאין מבינים כמבואר בש"ע סי' קמ"ה:

כל יומא בעניני' כצ"ל וכ"ה בסי' קס"א:

מצוותן שיהו קורין כו' כצ"ל:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה