העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא כו · פירוש כו
טמאו כל השמנים שבהיכל ולא הי' להם שמן להדליק וכשגברו כו' בדקו כו'. ובגמ' אי' טמאו כל שמנים שבהיכל וכשגברה מלכות ב"ח כו'. ומשמע שעד שלא גברו לא הי' שייך כלל לומר שלא הי' להם שמן כו' שהרי בטל עבודה לגמרי. וכשגברו בדקו ומצאו אותו הפך והנה הב"י וש"א ז"ל הקשו על נס שמונה מהא דביום הראשון לא הי' נס. ואין לומר דהא שלא טמאוהו אנשי אנטיוכוס היינו נס. דזה אינו יוצא מדרך הטבע ואין מברכים עליו כמבואר בש"ע סי' רי"ח וע' מש"כ לעיל אות ו' בס"ד. אבל נוסחת רבינו ולא הי' להם שמן כו' ואח"כ וכשגברו כו' משמע דעד שלא נצחו ג"כ חפשו ולא מצאו. דודאי התגברות אנשי אנטיוכוס לא הי' בפעם א'. ומאז נכנסו וטמאו כל השמנים. מכ"מ היו עדין מקריבים תמידים וכדומה עד שגברו יותר. ומכבר חפשו שמן טהור ולא מצאו עד שגברו ב"ח האיר הקב"ה עימהם והיינו נס נגלה שגרם אותו הזמן ולמש"כ לעיל אות י' דביום ראשון יש להודות על נס הצלה מן אנשי אנטיוכוס. ניחא ק' זו בפשיטות. דב"ח וחבורתם כשזכו להדליק יום הראשון קבעו אותו יום לומר שירה והלל על נס הצלה ואע"ג שלא ידעו שידלק שמנה ימים. ואילו לא נעשה נס הנרות הי' יום א' קבוע לומר הלל בכ"ש. וכשנעשה נס השמן עוד קבעו שבעה ימים. ואח"כ מצאתי שהנשמת אדם כ"כ: