אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא כו · פירוש יז

פירוש טז

דההוא לוגא כו'. ע"כ ל"ד שהרי מחצה לוג לכל נר הי' כדאי' במנחות ד' פ"ח ב'. ולכאורה הי' אפשר לומר שלא היו מדליקים אז במנורה כלל. משום שלא הי' להם מנורה כלל דאי איתא שהי' להם מנורה ונשתמשו בה אע"ג שהיתה טמאה במגע ט"מ משום דטומאה נדחה בשל צבור. אפי' טומאת מגע עו"ג שהן כזבין מכ"מ פשוט שאין בין מגע זבין למגע ט"מ ולא כפר"ח בה' חנוכה ששגה בזה במח"כ. ואין נ"מ אלא בזב עצמו שטומאה יוצא מגופו. אבל א"כ מה הועילו במה שמצאו שמן טהור. הא ניטמא מהמנורה. אלא ע"כ לא השתמשו במנורה כלל. הן אמת לשיטת רש"י ותו' דס"ל דחרב ה"ה כחלל אינו אלא בכלי מתכת. ולדעת ר"י בר"י במנחות דף כ"ח ב' דמנורה של עץ כשר. יש ליישב שהשתמשו במנורה של עץ והיתה ראשון והשמן שני. והועילו בזה שלא הי' השמן ראשון. אבל לשיטת הרמב"ם דחרב ה"ה כחלל אפי' בכלי עץ קשה. וכן לגבי שהשתמשו בשפודים ש"מ קשה. וא"כ הי' מקום לומר שלא השתמשו באותם שמונה ימים במנורה כלל משום שלא הי' להם. והדליקו באותו פך הטהור. או בכלי גללים וכלי אבנים וכלי אדמה. וא"כ לא הי' אלא נר א' כדי לקיים להעלות נר תמיד. ומדוקדק מש"כ רבינו חדא לוגא. דמחצה לוג לי"ב שעות דלילה. ולוג שלם לנר תמיד כל המעל"ע. אבל הרמב"ן בפי' התורה ריש פ' בהעלותך כ' דמנורה מעכבי ואי אין מנורה אסור להדליק כלל ע"ש. וע"כ הי' מנורה והיו אנשים טהורים שעשו מנורה טהורה אלא שלא יכלו להשיג שמן בטהרה. וא"כ חדא לוגא ל"ד. אלא כלי שמחזיק כדי ג' לוגין וחצי. או צ"ל ההוא לגא. מלשון לגין שילהי מ' כלים לגינין גדולים כו' וכן הרבה. וזה העיקר:

דלחזיוה כל עובר ושב כצ"ל:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה