אור ברסלב

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]

שאילתא כו · פירוש י

פירוש ט

אר"י המדליק כו'. הרואה כו' מכאן ואילך המדליק כו' הרואה כו'. כן גי' הרי"ף וכן הוא בגמרא דסוכה ד' מ"ו אבל בשבת ד' כ"ג אי' הרואה כו' והמדליק כו' מכאן ואילך המדליק כו' והרואה כו'. ולא דבר ריק הוא שהקדימו ביום הראשון הרואה להמדליק. אם לא שנימא דטה"ד הוא. והנראה לי במה שנחלקו הר"ן והמרדכי במי שהדליקו עלי' בביתו או שהשתתף עם אחר ואי מכ"מ מצוה למיחזי נ"ח כדי לברך על הראי' דעת הר"ן והש"ע סי' תרע"ו דא"צ והמרדכי ס"ל דצריך. וממילא בעי לברוכי. וכן דעת הרש"ל וב"ח וזה פשוט דהברכה תלי' אי מצוה למחזי או לא ולא כפרי חדש סי' תרע"ז. והא פשיטא דמי שאין לו כלל אפי' להשתתף דמצוה למחזי ולברך כדי לזכור הנס אלא שאם כבר הדליקו עליו ויצא ידי חובת הדלקה בהא פליגי אי נפטר ג"כ ממצות ראי' או לא. ונחזי אנן דבזמן חנוכה יש לנו לברך על שני דברים על נס הצלה ועל נס הנרות. אך על נס הצלה סגי לברך יום א' ותו לא. שהרי לא נמשך הנס שמנה ימים לחודי' אלא כמה שנים עד שגברו על היונים לגמרי. וסגי ביום א' לזכר כלל הנס. וכמו ליל ראשון של פסח. אבל על נס הנרות מברכין כל שמנה שנמשך זה הנס וגבר על יום הקודם לו. וא"כ ביום הראשון אפי' להר"ן שנפטר ממצות ראי' ג"כ. היינו על נס הראי'. אבל על נס הצלה לא נפטר. ומצד הסברא הי' ראוי לברך שהחיינו ומי שעשה נסים ביום ראשון בלא ראיית נרות כלל. אלא שא"א לברך בלא דבר המסוים. והא דקיי"ל דבחג אומרים זמן אפי' בשוק היינו משום דניכר קדושת היום דאסור במלאכה וכדומה. משא"כ חנוכה. אבל הא מיהא לכ"ע מצוה להשתדל לראות נ"ח ולברך עליו שתים על נס הצלה. אבל בשאר לילות אין לנו אלא מצות נר חנוכה ואותו הנס. והרי כבר נפטר בברכה דחבירו. והשתא מדוקדק היטיב דביום ראשון קאמר הרואה ואח"כ המדליק. דמצות ראי' לא משום מעין המצות הדלקה לחוד אלא משום מצות נס הצלה ג"כ. אבל משני ואילך עיקר מצות הראיה אינו אלא משום הדלקה להכי הקדים המדליק ואח"כ הרואה. ואפי' לנוסחת רבינו ורי"ף נראין הדברים כמש"כ. וע' מה שכתבתי להלן אות כ"ו:

תוכן העניינים

העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה