העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא כו · פירוש טו
מאי טעמא יום הוא שנתחייב בחמש תפלות. כצ"ל וכן הוא להלן וברי"ף ובמלחמת ה'. מיהו בגמ' אי' בד' תפלות ופרש"י לבד מת"ע וכן הביא הבעל המאור ע"ש. ולכאורה קשה אמאי בהא דחנוכה בשבת ור"ח קאמר יום הוא שחייב בארבע תפלות וא"כ כייל תפלת ערבית בתפלת היום. וביוה"כ לא כייל ריב"ל של ערבית. ואין לומר דתליא אי ת"ע רשות או חובה. ואי חובה ניחא דכייל בהדי תפלות היום. אאל"כ שהרי ריב"ל ס"ל ת"ע חובה כמש"כ התו' ברכות דף ד' ב' בשם רב עמרם. וסתמא דגמרא קיי"ל דת"ע רשות. וא"כ להיפך מיבעי לן וצריך לומר דריב"ל וסתמא דגמרא פליגי בהא דזבחים ד' י"ב א' אי לילה הוי מח"ז. וסתמא דגמרא כרב אשי דלא הוי מח"ז וחד יומא הוא. וריב"ל ס"ל דלילה אינו מיתחשב עם היום. ונ"מ לדינא. לדעת התו' סוכה ד' כ"ז א' ד"ה אי בעי אכיל דביו"ט א"צ לחזור אלא בליל יו"ט ראשון ש"פ וסכות ולא ביום. וא"כ ביום ראשון של פסח וסכות שחל בשבת אי שכח של יו"ט תליא בהא אי נימא יומא דשבת שחייב בג' סעודות וחוזר אף בשל יו"ט ואע"ג דבר"ח שחל בשבת דעת הש"ע סי' רפ"ח ס"ז דאינו חוזר בשל ר"ח. משום דבר"ח ליכא חזרה כלל. מיהו ביום ראשון ש"פ וסכות הא איכא חזרה בלילה. אבל אי נימא דלילה ויום לא מיתחשבי בהדדי א"כ דומה יו"ע ראשון כר"ח וכאינך יומי של יו"ט. וכ"ז לגי' רש"י והבעל המאור. וא"א לקיים גי' זו אלא לפי דאי' בגמרא דריב"ל אמר בעצמו יוה"כ שחל בשבת המתפלל נעילה צריך להזכיר של שבת יום הוא שנתחייב בד' תפלות. וי"ל דריב"ל חולק בזה עם סתמא דגמרא. אי יש למיחשב לילה ויום בהדדי. אבל גי' רבינו מאי טעמא יום הוא כו' משמע דהגמרא מפרש טעמא דריב"ל. א"כ כמו דקאמר לעיל ארבע תפלות כמ"כ צריך לומר כאן חמש תפלות: