העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא כו · פירוש ג
זה משה דכתיב גם האיש משה וגו'. בגמרא אי' והאיש משה עניו מאד. וכן במכילתא יתרו פ"א. והוא פסוק מאוחר. והטעם נראה משום דהוראת איש הוא המיוחד כמו דאי' בשבת ד' קי"ב כגון דין גבר. ופרש"י גברא בכולא. וכן בת"י ישעי' ה' עה"פ וישפל איש ובמכילתא בשלח תני' בחר לנו אנשים צדיקים כו'. ר"ל שיהיו מיוחדים בעם. להכי פירשו דמשה נקרא איש המיוחד בישראל שנא' והאיש משה עניו וגו'. ואע"ג דבענין שאנו עומדים בו בשעה שהי' עומד במצרים לפני פרעה ועבדיו יש לנו להביא הפסוק גם האיש משה וגו' לומר שהי' מיוחד גם שמה. מכ"מ כיון דמורגל בגמרא להביא פסוק שמלמדנו על שקראו הכתוב איש בקרב ישראל כמו ביומא ד' ע"ו גבי לחם אבירים אכל איש. אי' ואימא זה משה שנא' והאיש משה וגו'. מש"ה הובא כאן ג"כ זה הפסוק. אבל רבינו הביא הפסוק המוקדם וגם שייך יותר לענין שמדבר בו.