העמק שאלה על שאילתות דרב אחאי גאון· רבי נפתלי צבי יהודה ברלין [הנצי"ב]
שאילתא כג · פירוש יב
דא"ר יוחנן אין חכם מתיר כלום אלא בחרטה כו'. הוא מימרא בגיטין ד' פ"ג ב'. וקמ"ל שלא נימא אם אינו מיתחרט ורוצה לקיים נדרו החכם יכול לגזור ולומר שאין כאן נדר בע"כ מאחר שלא נדרת ע"ד כן. והוא כעין ד' נדרים שהתירו חכמים נדרי הבאי נדרי שגגות כו' דאפי' רוצה לקיים נדרו אין כאן נדר. וה"נ בכל שאלה ופתח. קמ"ל ר"י שאין החכם מתיר כלום אלא בחרטה. שהוא אומר ע"ד כן לא נדרתי. ועכשיו איני רוצה בנדרי וזהו ההפרש בין התרה להפרה כמש"כ אות ח'. וכיון דתלה הכתוב ברצונו מאי נ"מ בחכם. אלא משום דלשון חכמים מרפא וכדאי' בד' כ"ב א' מאי פתח לי' ר"ג לההוא סבא יש בוטה כמדקרות חרב כו' אלא שלשון חכמים מרפא. שדבריהם רפואה לעון הנדר והשבועה. וגם מרפא במה שמייסרו ומעמידו על מדות נכונות שלא יהא עוד אץ ונמהר בדברי'. ולפי חכמתו דבריו מתקבלין יותר: